חינוך

מה נתן ליוסף כוח לעמוד בניסיון? הידיעה שהמעשה שלו ימשיך להשפיע הלאה לדורי דורות. מורן קורס במסר מיוחד מפרשת השבוע

כולנו מכירות את הרגע המאתגר הזה - כל כך חיכינו לסגור את היום המתיש ולנוח, אבל הילדים לא מוכנים לשינה ונראים מאוד עירניים. מה עושים?

שמחו אנשי הכפר בשמחתם, ואמרו לאב: "מה שקרה לכם זה ממש טוב!". אך גם הפעם הזקן תהה: "מנין לכם לדעת אם זה טוב או רע?"

כשביקשנו ממנו להחזיר לו בתשלומים, הוא אמר לנו שהוא ישמח ש"נעביר את זה הלאה". כלומר, שנעשה טובה למישהו אחר... בן אדם מדהים. כן, יש גם כאלו

"זה אחלה, באמת, בלי ציניות, שיש בך אהבת הגמרא. אבל אם לא תנחיל לו אותה בעצמך, אם לא תראה לו שאתה אוהב אותה, אם לא תשמש דוגמא אישית – כלום לא באמת יעזור כאן"

התורה משאירה לנו הוראה עמוקה: ילד שלא מרגיש את הלב של הבית מבפנים – יצא לחפש אותו בחוץ. אבל ילד שמקבל מקום, הקשבה, חום ומשמעות – נשאר בטוח, מחובר ורגיש לעצמו

גם בדור האינסטנט אין חינוך מיידי. חינוך הוא תהליך, וסבלנות ההורים היא התרופה העיקרית לחיבור מחדש בין ההורה לילד, ולחינוך טוב שבא בעקבותיו

הילד צריך להרגיש ולדעת ששיקול הדעת היחיד של ההורים והמחנכים זו הטובה שלו

משפחה בוחרת לקבל, לאהוב ולכבד את הדודה השונה והמעיקה מעט. הילדים לא יודעים את זה עדיין, אבל זה ישתלם להם

מה הוא אוהב? סיפור אמיתי, עם סוף טוב, שאני מקווה שייתן השראה לעוד הורים מתמודדים

אם נשתמש במונח "בדידות" בחשיבה חיובית, נגלה מיד שדווקא הסיטואציה הזאת יכולה לאפשר לנו להעמיק בהבנת עצמנו ולהכיר את הכוחות האדירים שנטע בנו הבורא יתברך, ואין ספק שנוכל להתמודד עם קשיים פנימיים ולהתכונן לאתגרים חדשים

ומה טוב בזה שאצבעו של המלך נקטעה? גם הדבר שנראה הכי קשה - הוא לטובה

התהייה מה עלה בגורל הספרים הפכה עם השנים לאחת התעלומות הגדולות של מחקר השואה. האם האוסף הועבר לגרמניה? פוזר בין ספריות אוניברסיטאיות? נשדד על ידי חיילים ואזרחים והפך לרכוש פרטי?

אפרת ברזל משוחחת עם שובל רביב על פוסט טראומה מורכבת ומתמשכת, ואיך ההשפעה שלה נראית כעבור שנים

מומחים חושפים דרכים פשוטות וחכמות לניצול שאריות, צמצום בזבוז מזון ושמירה על הבריאות והסביבה

מי התחילה את הקלקול, הבת למשפחה המיוחסת, או הנערה הפשוטה והאלמונית? כמה קל להניח הנחות, לפעול על פיהן. כמה קשה לתקן

הכנסת ספר תורה היא תמיד רגע מרגש. אבל כשמדובר בספר שצמח מתוך כאב, מתוך דמעות, מתוך יוזמה של נער אחד עם נשמה גדולה – זה רגע של עם שלם

הקב"ה מייעד לנו תפקידים מסוימים, ובדרך לשם מעביר אותנו הכשרה ארוכה

כשלאה התאמצה, היא לא התאמצה כדי לשים וי על מטלה – היא התאמצה כי המטרה עמדה מול עיניה

תהיו מי שאתם בסולם שלכם, ולעולם אל תעלו בסולם של מישהו אחר, כי הסולם שלכם הוא הכי נכון וטוב עבורכם