ההורה הזה עסוק כמו כל ההורים, ובכל זאת הוא בחר לעצור הכול ולשים לב למצוקה של הבת שלנו

את המכתב הבא קיבלתי לאחרונה, והכותבת התנתה את פרסומו בשם בדוי, עקב נסיבות מובנות.

מה הוא אומר על תרבות הנהנתנות והנצנצנים שהגענו אליה, ומדוע רף הריגושים של חתני בר המצווה וכלות בת המצווה נהיה הזוי עד מגוחך לגמרי בעקבות הטרנדים החדשים... את זה כבר תשפטו בעצמכם.

ואל תשכחו את האור הענק בקצה המנהרה.

*

היי אבינועם. ביום שלישי, חברות מהכיתה של הילדה שלי נסעו לשייט יוקרתי על יאכטה במרינה בהרצליה לכבוד בת המצווה של אחת מהחברות.

מאחר שמדובר בבילוי שווה מאוד, אמא של כלת בת המצווה התנתה את הרישום ואמרה לשאר האמהות שהם מוכנים לשלם שישים אחוז מהסכום, בתנאי שההורים של כל בת שרוצה גם היא להגיע ישלמו את השאר.

אנחנו גרים במושב שנספר כעשירון תשיעי, אלא שבין החברות שמשתייכות למשפחות המבוססות, ישנם גם כמה בנות מועטות ביותר שמשתייכות למשפחות שלא יכולות להרשות לעצמן להוציא כל כך הרבה כסף על בילוי כזה, ולכן הן, ככל הנראה, יאלצו לוותר על ההרשמה.

אנחנו שייכים למשפחה כזו...

ביום ראשון הבת שלנו הגיע אלינו בוכה, ואמרה לנו שהיא יודעת שהיא תצטרך לוותר על ההפלגה הזו בגלל שאין לנו כסף, וזה לא בראש סדר העדיפויות שלנו.

היא אמרה לנו בעצמה שהיא מודעת לכך שאנחנו לא באמת אמורים לא לשלם את שכר הלימוד של הבנות האחרות שלנו בגלל שהיא הוזמנה ללכת להפלגה יוקרתית לחגוג את הבת מצווה של אחת מהתלמידות המקובלות בכיתה, עם כל הרצון הטוב.

בסופו של דבר עזרנו לבת שלנו לנסח הודעה קצרה שאותה היא תשלח בקבוצת החברות, שגם ההורים נמצאים בה.

אף על פי שחשבנו שהיא השלימה עם זה, ראינו שהיא פשוט לא הפסיקה לבכות...

בערב קיבלנו שיחת טלפון מאבא של בת אחרת, שגם היא נחשבת למקובלת מאוד, והוא שאל אותנו בעדינות אם הוא יכול לעזור ולהבין מדוע הילדה שלנו לא רוצה להצטרף. כלומר, למה שלא תרצה? כל החברות המקובלות מגיעות, הפלגה יוקרתית ביאכטה שווה. למה לא?

התלבטנו תוך כדי שיחה אם לשתף אותו, ובסוף החלטנו שכן. לא עשינו שום פשע, ואין לנו על מה להצטער...

"תשמע", אמרנו לו, "כרגע השייט הזה לא בראש סדר העדיפויות שלנו. יש לנו דברים אחרים לשלם עליהם, וכן, אנחנו לא עובדים בהייטק או שותפים במשרד רואי חשבון... יש לנו הרבה הוצאות. אז הבת שלנו תתבאס, אבל אנחנו מקווים שהיא תדע להתמודד עם זה".

הוא שמע אותנו ואמר לנו: "תקשיבו, אני יודע שאתם לא צריכים שום שקל, אבל אני ממש אשמח אם תזכו אותי ותתנו לי את האפשרות לעזור לכם בתשלום על הבת שלכם. אני לא סתם מציע... כשהייתי ילד עברתי חרם קשה בכיתות ה'-ו', ולכן כל העניין הזה של החרם והעניין החברתי נמצא בנשמתי".

אני ובעלי נדהמנו מאיך שהוא הציג את הדברים. הוא לא הפך אותנו למסכנים, אלא נתן לנו את התחושה שבעצם, אנחנו נעשה איתו חסד ונזכה אותו...

חשבנו שגם אם הכבוד שלנו היה מונע מאיתנו לאפשר לו לשלם עלינו, הרי שרצינו למען הבת שלנו שהיא כן תשתתף בשייט הזה, אם כי היה באמת מקום לחשל אותה ולהגיד לה שלא כל דבר בחיים היא אמורה לקבל, וזה לגמרי בסדר גמור.

את האושר והחיוך של הבת שלנו אנחנו נזכור לכל החיים.

אבל את טוב הלב של אותו הורה שהיה רגיש מספיק בשביל להבחין שיש בת אחת שבסופו של דבר כתבה שהיא לא תבוא...

ההורה הזה עסוק כמו כל ההורים, ובטוח שיש לו מיליון דברים לעשות, ובכל זאת הוא בחר לעצור הכול ולשים לב למצוקה של הבת שלנו.

ולא רק לשים לב, אלא גם לשאול איפה ואם הוא יכול לעזור.

כשביקשנו ממנו להחזיר לו בתשלומים, הוא אמר לנו שהוא ישמח ש"נעביר את זה הלאה". כלומר, שנעשה טובה למישהו אחר...

בן אדם מדהים! כן, יש גם כאלו.

קארין.