פרשת תצוה

נושאי השיעור: זכר למחצית השקל. דיני קריאת המגילה. ערים המסופקות. שכונת רמות. בן כרך שהלך לעיר, ובן עיר שהלך לכרך

הגביר קנה אבן יקרה, וחגג מן הגנב שלטש אליה עיניים. היכן יוכל להחביא את האבן?

שוב מגיע אדר, וכולנו רוצות להרגיש שמחה באוויר. איך נעשה את זה?

המעיל של הכהן הגדול הוא הבגד הגדול ביותר שלו, והוא שונה משאר הבגדים. מהי החשיבות של התכלת ממנה עשוי המעיל, ואיך מלמד אותנו המעיל לראות את התמונה כמכלול?

האם יוצאים ידי חובת ארבע כוסות בחלב? כיצד ניתן להוציא מהחטא את התשובה עצמה? ולמה באמת נענשו היהודים בשושן בגזירת השמדה וכיליון?

איזו מגילה יקראו מיד כשיבוא המשיח? כיצד הופכות חדשות העולם לכאלה שנוגעות במיוחד לעם ישראל, ולמה מרבים בשמחה?

מנוהג שבעולם, שאדם משקיע יותר בצרכיו הפיזיים מאשר בצרכיו הרוחניים. אך מדוע אנו משקיעים בדבר שהוא חולף, יותר מאשר בדבר נצחי?

החברים דברו על השגחה פרטית ועל דברים שה' שולח להם, ואני חשבתי שהם משוגעים. עד שזה קרה גם לי... וגם: למה יש כל כך הרבה ארגוני קירוב?

משה לא מוזכר בפרשה, מדוע? איך נרמז שמו של משה בפרשה? מהי שבת זכור? מה הקשר בין זכור עמלק לזכור של שבת? על מה נגזרה הגזרה על היהודים במגילה? נושאים מרתקים נוספים בהרצאתו של הרב הרצל חודר – שידור חי באתר הידברות מדי חמישי ב-23:00

ליקוט מיוחד של גדולי החסידות סביב נקודות מעניינות בפרשת תצוה. כולל קטעים קצרים של השפת אמת, חתם סופר, נעם אלימלך, דברי יואל ועוד

בכל פרשת תצווה לא מופיע שמו של משה רבנו ולו פעם אחת. למה, ומה זה מלמד אותנו?

"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ", מלמדים אותנו חז"ל. הדבר עשוי להיות נכון לא רק לחיוב – אלא גם לשלילה. העבירות שמהן קשה לאדם ביותר להימנע – דווקא בהן נמצאת ההתמודדות העיקרית שלו. אולי במקום הזה בדיוק נמצא הנסיון, בעבורו ירד לעולם. דבר תורה לפרשת תצווה

"כשחלה רבן יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו. כיון שראה אותם התחיל לבכות". למה בכה רבי יוחנן? בכל מעשה, גם מעשה שנראה כטוב – מעורבים גם טוב וגם רע. אני רואה ומרגיש את שתי הדרכים – גן עדן וגיהנום, הסביר לתלמידיו. שתיהן תופסות מקום במחשבתי ובלבי. אז איך לא אבכה?

בצל אסון האוטובוס השבוע, אנחנו נזכרים מדוע באים ייסורים לעולם

מדי יום שולחת סיון רהב מאיר דבר תורה קצר לקראת פרשת השבוע. אספנו עבורכם את כל הנקודות שנשלחו השבוע למנויי הקבוצה, לקראת פרשת תצוה