פרשת תצוה

פרשת תצווה: אולי הגיע הזמן שנסתכל על המכלול?

המעיל של הכהן הגדול הוא הבגד הגדול ביותר שלו, והוא שונה משאר הבגדים. מהי החשיבות של התכלת ממנה עשוי המעיל, ואיך מלמד אותנו המעיל לראות את התמונה כמכלול?

| י"א אדר התשע"ז |
אא

אחד הדברים המבטאים היטב את ההבדל המהותי בין בני אדם לבעלי חיים, הם הבגדים. בני אדם לובשים בגדים, ואילו בעלי חיים אינם לובשים בגדים.

נכון שישנם כאלו המלבישים את חיות המחמד שלהם במיטב המלבושים, ואף קמו עבורם חנויות בגדי אופנה, אולם יתכן שבגדים אלו נועדו בעיקר עבור בעליהם ופחות עבור בעלי החיים עצמם.

מדוע הבגדים מבטאים את ההבדל שבין בני האדם לבעלי החיים?

הבגד מסמל את "יכולת הכיסוי" של השכל על הגוף. כלומר: בין הגוף והשכל שורר מתח תמידי – הגוף נמשך לעניינים רבים שהשכל מנסה להימנע מהם, והשכל מנסה להטיל מרות על הגוף, אולם לא תמיד הגוף מציית להוראותיו. הבגדים מזכירים ואומרים לאדם: יש לך יכולת לכסות ולרסן את כוחות גופך. יש לך זכות בחירה לבחור בין טוב לרע. הבגד החיצוני מבטא את המעלה הפנימית המיוחדת שהמין האנושי זכה לה – מעלת הכוח השכלי על פני הדחף הגופני.

לעומת האדם, ניצבים להם בעלי החיים ללא מלבוש על גופם, משום שכוחות הגוף מקיפים את כל ישותם. אין להם מערכת מוסרית מודעת המסוגלת לכסות ולהקיף את טבעי גופם.

פרשת "תצווה" ממשיכה לעסוק בענייני בניית המשכן, והיא מתמקדת בעיקר בבגדי הכהונה – בגדים מיוחדים שהכהנים לבשו בעת עבודתם במשכן.

כל מצווה הכתובה בתורה, גם אם בלתי אפשרי לקיימה היום באופן מעשי (בעקבות חורבן בית המקדש וכדומה), הרעיון והמוסר העומדים מאחורי המצווה רלוונטיים ואקטואליים לנצח. גם ביחס לבגדי הכהונה התורה מדגישה את נצחיותם: "חֻקַּת עוֹלָם, לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (שמות כ"ח, מ"ג).

המעיל הוא הבגד הגדול ביותר שלבש הכהן. לא רק גודלו הפיזי, המשתרך לכל ארכו של הכהן, אלא גם מצד שמו ומהותו – "מעיל" מלשון מעל, עליון.

ישנו פרט ייחודי במעיל, שלא קיים בשום דבר שנעשה מבדים במשכן. כל כלי המשכן העשויים מבדים - הפרוכת, המסך, האפוד והחושן, עשויים משילוב של חוטים – תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש. לעומת זאת, המעיל הוא "כליל תכלת". משפתו העליונה ועד לכפות רגליו של הכהן – הכל תכלת.

מה משמעותה של התכלת, שמחוטיה עשוי המעיל כולו? התכלת היא היכולת שלנו לראות את המכלול. "כליל תכלת". נסביר:

לפני שהעולם נחלק ליבשה ולמים – ביום השלישי לבריאה, הכל היה מים ושמים. הצבע של העולם כולו, כשהיה עשוי כמכלול אחד טרם היפרדותו – היה תכלת. אולם על מנת שצבע המים והשמיים יהיה תכלת נדרש דבר נוסף – אדם. אדם שיראה את האופק, שיראה את הכל כמכלול. אם ניקח ים או מים בידיים, האם נראה תכלת? ממש לא. המים שקופים. האם השמיים הם באמת תכלת? וודאי שלא. אבל כשמסתכלים לאופק והכל מאוחד, כשאני לא מנסה למשש ו"לכמת" את המכלול לפרטים מופרדים – רק אז נוצר התכלת לעין האדם.

במעיל ישנה אזהרה ייחודית רק לו, שכל כך מתאימה לדברינו – "שפה יהיה לפיו, לא ייקרע!".

בתכלת הכל חייב להיות מכלול אחדותי, ללא קרעים. מעיל התכלת הדומה לרקיע מלמד אותנו להסתכל בחיים על המכלול.

מה כוונת הדברים? חכמים אומרים, שתפקידו של המעיל הוא לכפר על עוון לשון הרע. לשון הרע מתאפשר רק בהיעדר תכלת, בהיעדר ראיית המכלול. בהיעדר התכלת יש מקום לרע לשלח את לשונו. מעיל התכלת שעוטה הכהן הגדול – בא ומכפר על העוון הזה. לשון הרע נובע מרצון של אדם לרומם את עצמו באמצעות דריסה של השני. כשאדם רואה את המכלול, והוא לא מסתכל על העולם דרך חור המנעול, הוא מבין טוב יותר את הזולת, את עצמו, ובעיקר את הנהגת השם.

קולות הפעמונים והרימונים הנשמעים בכל עת שבא אהרן אל הקודש, מזכירים לנו שאפילו הפשוטים שבעם הם עולם ומלואו, וחלילה לנו מלדבר לשון הרע אפילו על פעמון אחד.

כל כך הרבה פעמים אנו שואלים שאלות על הנהגת השם בעולם. אולי כדאי לנו להתחיל ללבוש מעיל תכלת?

הנקראים ביותר
הידברות שופס

אליהו שירי - אמונה - הכלי להשגת השפע

160לרכישה

מוצרים נוספים

הריני מאמין - מאיר גור ואליהו שירי

פאזל - הכותל המערבי - 250 חל'

כיצד ננצל מהכעס?

סט מעמד לחלה עם כיסוי חלה

א אידישע קאפ 2

שו"ת יביע אומר - חלק י"א

לכל המוצרים