פרשת השבוע

בדרך כלל העיקר הוא היעד, והחניות נעשות בלית ברירה, שהרי חייבים לחנות כדי לאגור כוחות ולהתקדם במסע. אולם בכל זאת התורה נותנת דגש מיוחד גם על החניות עצמן

"אין לא יכול, יש לא רוצה", שיננו לנו פעמים רבות. זה באמת נכון? כל מה שרוצים אפשר? לפניכם מבחן נפלא לכוחות הנפש של האדם

האם יש פתרון לעמידה מול לחץ חברתי? מהו האמצעי לבניית "שידרה" חזקה כדי לשחות נגד הזרם, כאשר יש צורך בכך?

בני ישראל מתרפקים בערכה על הירקות, ואילו משה מבקש מהם להתחזק ולאכול מפרי הארץ. כמה חבל. אפילו אם נטעם רק טיפה אחת, נראה שההר לא גבוה כל כך

לשווא רודפים המוני בני אדם אחר הכבוד שיעטרם. מחפשים הם בכל דרך לעשות להם שם, ואינם יודעים כי לשווא צרף צורף, והדבר כלל אינו מסור בידם

הפיקח מבקש מהסומא להדליק נר, המלצר שלא כועס גם כשמתזזים אותו הלוך ושוב ובקשת הבורא מעם ישראל להאיר לו עם המנורה כאשר הוא מאיר לכל העולם מדי יום