פיתוח האישיות

האם אתם סוחבים על הכתפיים עול רגשי מהעבר? למה המוח שלנו מתעקש להריץ בלופ דווקא את הכישלונות שלנו? ומה יש ליהדות לומר על היכולת לשנות את כל הטעויות ברגע אחד? המדריך שיעזור לכם לשחרר את החרטות ולהמשיך קדימה

יש משהו מלחיץ בחוויה הזו, שמישהו יקר לידך סובל. המוח האנושי שלנו מתוכנת לפתור בעיות, והרגש הכואב הופך בטעות לבעיה שצריך למגר. אך זה גורם לכך שנפספס הזדמנות ליצירת קשר עמוק של קרבה בתוך הקושי

כבר ביקשתי כל כך הרבה פעמים, וזה לא קרה. אבל האם היתה זו בקשה, או דווקא דרישה?

איך משנים הרגלים ותבניות חשיבה? הפרשה מלמדת אותנו את הדרך היעילה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

לפני שאנו מכבדים את האחר, אנחנו קודם כל צריכים לכבד את עצמנו. לא נוכל לדעת לכבד אחרים באמת אם לא נתחיל קודם כל לכבד את האדם הכי קרוב אלינו – אנחנו

יש לך "רשות", כלומר אפשרות אמיתית לבחור איך החיים שלך ייראו. אתה הוא זה שבוחר אם להיות צדיק או להיפך. תפסיק להטיל את האחריות למתרחש בחייך על אחרים, ותיקח את האחריות אליך

השינוי מתחיל ברגע שאתה מסכים להאמין שהמטה שביד שלך יכול להפוך לנחש. שהשפל יכול להפוך לגובה. שהעבד שבתוכך יכול להפוך לבן של מלך

היצר הרע של דורנו לא תמיד אומר לנו "תעשו רע". הוא משתמש בשיטה מתוחכמת יותר: הוא משתמש בשיטת השאלות והספקות, ומבלבל אותנו. הוא פשוט לוחש: "אולי לא?"

כשאנחנו רוצים לתקן את העבר, הגישה לטעויות שעשינו צריכה להיות מתוך מקום בריא שמקדם אותנו, ולא מתוך אשמה והלקאה עצמית שתוקעת אותנו במקום והורסת אותנו

כך הפכו פילטרים ברשתות החברתיות לאויב של הדימוי העצמי, עבור ילדה בת 12 בלבד: "ככל שהאמנתי לעצמי, כך גברה השנאה העצמית שלי"