הפרשה הועברה מבית הדין המקומי לבית הדין המלכותי בלובלין. שרידי גופתו של קרסובסקי הונחו בארון ונשלחו לשם. סביב ההעברה הופצה שמועה שלפיה מהגופה נטפו בדרך טיפות של "דם טרי". השמועה, שלא היתה בה כל הוכחה משפטית, קיבלה מיד מעמד של אות שמיימי בעיני מי שביקשו לראות בפרשה ראיה לאשמת היהודים
לאט לאט נפתחו דלתות ונשמעו טפיפות רגלים של אנשים היוצאים לסליחות. צעירים שהולכים מהר, הורים שלוקחים את ילדיהם איתם, ונשים מבוגרות המצטרפות גם הן לסליחות מעזרת הנשים. המעורר של נחלאות העיר גם את הספרדים וגם את האשכנזים, ללא אפליה
ב-5 במאי 1943 נכנסה הקבוצה למערה החדשה. מספר המסתתרים הגיע ל-38, מגיל שנתיים ועד גיל 75. מראשית מאי החל הפרק הארוך ביותר של המחבוא: 344 ימים רצופים עד היציאה באפריל 1944
מתוך ארבעת העצורים, שניים היו יהודים. שמו של אחד היהודים היה אלכסנדר זיסקינד. כמאתיים שנים אחרי האירועים, מצא ההיסטוריון דוד קאופמן, בספריית החצר הקיסרית בווינה, את יומנו של זיסקינד, שבו מופיעים פרטי האירוע המדהים לו היה שותף
היא פתחה את החומר ולא מצאה בו את מה שרצתה לראות. היו בו המלצות, מכתבים, ניסוחים כלליים, טענות על בטיחות ודיווחים שנשענו במידה רבה על התרשמות רופאים. אבל לא היו בו מחקרים מספקים מן הסוג שיכול להרגיע בודק פרמקולוגי זהיר
הטיפול כלל הזנה כמעט אפסית, טיפולים גופניים קשים, חוקנים ממושכים ועיסויים אגרסיביים. האזרד דרשה ממטופליה להאמין כי רק דרך החלשת הגוף וניקויו יוכלו לזכות בריפוי. היא עצמה הייתה אישה תקיפה מאוד, ואנשים שהיו תחת מרותה התקשו לא פעם להתנגד לה
לבסוף התרחש הפיצוץ ללא התערבות נוספת. המטענים שהוצבו ב-29 בנובמבר התפוצצו ב-17 בדצמבר. בדופן האונייה נפער חור גדול, מים חדרו אליה, ורק פעולה מהירה של הצוות ואנשי הנמל מנעה את טביעתה
בואו להכיר את רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי התורה בדור שלפני השואה, נודע בקריאתו הכואבת: "ברלין איננה ירושלים" ובספריו הנפלאים
בשנת תפ"א (1720) תקפו הנושים הערבים את חצר האשכנזים בירושלים. המבנים נהרסו, בתי המגורים נבזזו, ובית הכנסת האשכנזי הגדול נשרף וחרב. האירוע היה כה טראומטי, עד שהמקום כולו נודע מאז בשם "החורבה"
במרכז התגלית עמד ממצא יחיד במינו: אבן מגדלא. זוהי אבן גיר מלבנית, חצובה ומעוטרת בתבליטים, שהתגלתה בתוך מתחם בית הכנסת. על אחת מפאותיה מופיעה מנורה בעלת שבעה קנים, ולצדה כלים ועמודים
