פיתוח האישיות

הרמב"ם על המעלה של תשובה לפני הקב"ה: "אמש היה זה שנוא לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד"

בראש השנה, בין תפילות לשאלות פנימיות, מצאתי את עצמי מהרהר על מהות האושר. מהו אותו "אושר" שאנחנו משתוקקים אליו כל כך? היכן הוא טמון?

מותר לי להתווכח, מותר לי אפילו להוכיח את הצד השני אבל אסור לי לטפח טינה בלב כלפיו. איך עושים את זה? צפו בתשובה המפתיעה

מה גורם לאדם להצליח להאיר פנים לאדם שמולו, ואיזו עבודה פנימית נדרשת לשם כך?

אם אני מאמין שאני בסדר, אני מסוגל להכיר בחטא, שאינו מעיד כהוא זה עלי. בפנימיות שלי אני טוב, וזה מאפשר לי לתקן את מעשי

מהו מצבה הטבעי של הנפש, ומה קורה כשאנחנו משתעבדים לרצונותיהם של אחרים? על תשובה במובנה הנפשי

גאווה היא למעשה החצנה של היכולות שה' חנן אותי בהם, והיא מורה על חוסר ההבנה שכל כוחותי ויכולותי אינם שלי, אלא מתנת א-ל, והם נועדו לי כדי שאשלים דרכם ובאמצעותם את ייעודי

"אנחנו מתעסקות פה בהרבה חלקים נפשיים מופשטים. נוצרת מעין סכנה של ריחוף, מצב שבו הגוף מתנתק, ואז אנחנו פועלות לפי שכל, אבל הגוף נמצא במקום אחר לגמרי"

איכות החיים של הילדים שלכם נקבעת לפי האיכות של מערכות היחסים שלהם

הזכות להיות שמח כל הזמן אינה אופציה או בונוס מיוחד השמור למעטים. זוהי חובתם של בני האדם. התורה מצווה אותנו להיות שמחים

כשחשבתי שהקריירה שלי הסתיימה, התשובה של הרב אהרן מוס הראתה לי מהי הצלחה אמיתית בחיים

כדי להגיע לפסגה ולהיתפס בעל ערך צריך להתחרות עם אנשים אחרים, בידיעה שאין מקום לכולם: רק אחד משניים יכול להיות "מישהו" – אני או אתה. זו תפיסה שגויה

כיצד משברים ואירועים קשים יכולים לשמש כקרקע פורייה לצמיחה אישית? איך אנשים מצליחים שינו את חייהם בעקבות משברים שחוו? ומה צריך לעשות תכל'ס כשנתקלים באתגרים? כך תוכלו להפוך כל קושי להזדמנות

אם הצלחתי להגשים את חלום חיי, מדוע שאהיה מתוסכל? אך המציאות מוכיחה שפעמים רבות כאשר אדם מצליח להשיג את רצונו הוא אינו מעריך אותו. ניצול החיים