דודו כהן

חתונה זה אירוע חשוב ומרגש, אין ספק. אבל בין הריבים על צבע המפיות, השמלות שמתחלפות ארבע פעמים בערב, הריקודים הזולים, האלכוהול שנשפך כמו מים והתלונות של כל האורחים על האוכל - משהו הולך לנו לאיבוד, לא?

בדי.וי.די אחד מופיעים תכנים לא צנועים, ב"סינדרלה" השאיפה היא להגיע לנשף הריקודים, ב"דוד וגלית" מופיעה פרסומת שצולמה בחוף הים, ועוד לא דיברנו על גרגמל שחולם על מרק דרדסים. במה אנחנו מאכילים את ילדינו?

בימים אלה יש מי שחוגג ומסית כלפי החרדים באמתלה של הדרת נשים. בינתיים, בצד "הנאור" של המפה, נשים סובלות מהטרדות, מוצגות באופן מעליב בפרסומות, משתכרות פחות מגברים ולא מתברגות לתפקידי מפתח. אז מי כאן מדיר?

כבעל תשובה, לא הבנתי מה גורם לאנשים שגדלו בבתים דתיים לעשות את הדרך ההפוכה. תמיד חששתי שהם גילו איזה סוד שעדיין לא עליתי עליו... לאחר שקראתי את הספר "הדתל"שים", נפל לי האסימון: האנשים שעזבו את הדת לא גילו שום סוד גדול, הם סתם הרימו ידיים בלי שום סיבה משכנעת

לפני 15 שנה הייתי מכור. היום אני ומשפחתי נהנים ביחד, וחוסכים מעצמנו את האלימות והתכנים הלא צנועים, את תוכניות הילדים הלא חינוכיות ואת הפרסומות המעליבות. דודו כהן ממליץ על חיים ללא טלוויזיה