תמונות וסטיקרים בווטסאפ עם נצנצים? מזעזע, אבל יש בזה גם משהו חיובי

כל אחד שחבר בקבוצה משפחתית מכיר את הסיטואציות המשעשעות: הדודה הקבועה שתמיד שולחת בטעות ג'יבריש או הודעות קוליות ארוכות וריקות, כי הטלפון היה בתיק ונלחץ לבד; ההודעות הלא קשורות ברגעים מרגשים ("מזל טוב ליולדת הטריה!", ודקה לאחר מכן "יש למישהו חבר מועדון של המשביר?"); את זו שנמצאת באירוע של דודים רחוקים ושולחת משם 90 תמונות שסותמות לכולם את הזיכרון במכשיר; חדשות שמתבררות כלא אמינות ("אורן אהרוני כתב שאומרים שהלילה תתחיל התקיפה באירן, לכולם יש תאורת חירום?") וכן הלאה.

החלק שהכי מצחיק אותי בקבוצות האלה הוא המדבקות, הסטיקרים והתמונות עם העיצובים המזעזעים, שאמורים לברך בשבת שלום, בוקר טוב, לילה טוב, אליהו הנביא זכור לטוב – והן כל כך מיושנות, כנראה גלגול של ברכות ראש השנה משנות ה-50, או שמא של המכתביות משנות ה-80. ותמיד אני שואל את עצמי: מה דחוף לאנשים לשלוח 5 מדבקות או תמונות כאלה ברצף, סתם באמצע היום? רק אני מרגיש שזה קרינג' מיושן שאינו מודע לעצמו?

זה בדיוק מה ששאלתי בקבוצת חטיבת הדיגיטל. רציתי לדעת אם רק אני מרגיש שזה אחד הדברים המיותרים והמוזרים עלי אדמות. "זה מעצבן ומטריד מאוד", כתב אחד העובדים. "יש מישהי במשפחה שכל כמה ימים שולחת אלי 10 מדבקות ביום. כבר חטפתי ממנה הערה, למה אני לא מגיב לה. מה אגיד? אין לי אפילו אוסף מדבקות כדי לשלוח אליה בחזרה". מישהו אחר הוסיף: "שלא לדבר על הטרחה למחוק מהגלריה… ואם יש מישהו שמרגיש שהתמונות האלה מחזקות אותו, שיספר לנו". עובד שלישי לא חסך במילים: "יש להם מחתרת קאברים מהגיהינום. אני רק רואה את העיצוב הגרפי הזה, ואני שוב מקבל עצבים. כל מעגל השנה נמצא בתיקייה ענקית, כולל שבתות, ראשי חודשים וכל דבר. והכל עם שני פמוטים סוג ג', חלה נוצצת ופונט מתקופת הסבנטיז".

איכשהו הדיון התגלגל גם אל רוזה, מפיקת הדיגיטל החרוצה שלנו, והיא הביאה זווית שונה. "אני מסתכלת על הכל בצורה ממש שונה", כתבה. "מבחינתי אם מישהי שיתפה איתי משהו כזה, או כל דבר אחר, זה מבחינתי ממש מיוחד שהיא חשבה עליי ושיתפה. לחיצת הכפתור הקטנה הזו ממש לא מובנת מאליה עבורי. אז לרוב אני עושה אימוג'י חמוד או כותבת 'תודה רבה על השיתוף'. נכון שהעיצוב לא כזה יפה, לגבי זה אני מסכימה. אבל אני רואה את הערך שבדבר. מישהו הקדיש מזמנו עבורי. על הדרך, זו גם הזדמנות אולי לחדש את הקשר עם אותו אדם או להתעניין בשלומו, במיוחד אם מדובר בקרוב משפחה מבוגר מאוד".

אז כן, קיבלתי שיעור חשוב. לא חייבים להסתכל על הקנקן בצורה צינית, וגם אם העיצובים האלה מכוערים ברמות – והם מכוערים, שיהיה ברור – אפשר גם להקדיש מחשבה ותודה למי שחשב עליך או על הקבוצה. בסך הכל הוא התכוון לטוב. אולי הוא לא ניחן בטעם מודרני במיוחד, אבל כאמור, העיקר הכוונה.

אגב, יומיים לאחר מכן הילדים שלי העירו לי בעדינות שההודעות שלי עם האימוג'ים מעידות על זקנה מופלגת. "מי שם היום אימוג'ים? זה של זקנים", טענו בתוקף.

לך תבין את הצעירים האלה.