תרבות יהודית

ב. מיכאל: "את השיר הזה חיברתי על ההרגשה הנפלאה שאני חש, בשבתות ובחגים, ובהתאם למה שאמרו חז"ל שהשבת היא מעין עולם הבא. כולי תפילה שאור זה ילווה אותנו גם לימי היום יום"

אריאל קינן: "שיר זה נכתב כחלק מסדרת שירים על העיר ירושלים, ומתוך חיבתי היתירה כלפיה"

מימי כהן (בת 11): "ובזמנים הקשים, כשנראה לך שאין חוף מבטחים, כשהשמיים מתכהים, ואין סוף לעננים - אז נשאתיך אני. כן ילדי. העקבות - הן עקבותיי שלי"

מורן: "תְּפִלָּה אַחֶרֶת. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ שׁוֹמֵר אוֹתָהּ טוֹב כָּל כָּךְ לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שמן אֲפַרְסְמוֹן, מְסֻדָּר עִם תְּפִלָּיו וְנוֹטֵר בְּכַרְמוֹ"

רחלי בוחבוט: "שיר זה מדבר על רצון בקרבת הבורא, ובקבלת מחילתו וישועתו"

שמואל כהן: "את השיר הזה כתבתי בתחילת תהליך התשובה לפני כ-12 שנה, כשחיי התמלאו בכל כך הרבה שפע, שהושפע עליי ישירות מהקב"ה. הרגשתי אז כיצד הלב מתרחב ונפתח, ואליו שבים כל הדברים האבודים - אהבה, שמחה, דעת, תפילה, קרבת ה', ועוד"

הדס דואני: "כשהכל ייגמר, ורק דממה תיוותר, ומאור בקרים, ומחשכת לילות. רק זכרון דהוי-עמום יישאר, כשהכל ייגמר"

יעקב ולדמן: "שיר זה כתבתי בערב פסח אשתקד. הרעיון הוא לזכור שאת זכותנו כעם, קנינו בזכות עמידתו של אבי האומה בעשרת הנסיונות, וקיומנו כעם הוא בזכות אמונתנו בי"ג עיקרי האמונה"

נ. גולדרייך: "את השיר הזה כתבתי מתוך געגוע עמוק לבורא עולם, אותו מלך שחפץ בנו פשוטים ותמימים. כאלה שיודעים להוציא מתוכנו את המנגינה ששם בנו הקב"ה! כל יהודי הוא מנגינה אדירה, וכשהוא יוצא מן הלב - יש לו כוח השפעה גדול בעולם"

נועה ג.: "השיר קולות נכתב בהשראת ראש השנה, והשפעותיו עליי"

אשר לב: "ועתה חוזרים ושבים אל חיק אבותם/ אל עצמם, אל נפשם, אל רצונם, אל תקוותם/ הן בם יבחר לבנות לו בית חדש/ לרקום כתר כבוד ותפארת, אור חדש"

ד"ר אהובה ניסן: "את השיר הזה כתבתי לפני כשמונה שנים, כשש שנים לאחר שהתחלתי תהליך של תשובה. השיר היה במגירה, עד שלפני מספר חודשים זכיתי לחבר לו אף מנגינה"

הוא בסך הכל ביקש לעצמו יום מנוחה, והחל לשמור שבת "בלי כוונה", ואז הגיעו ההטבות כמו שרק שבת קודש יכולה להעניק. טור נוסף מיומנו של האמן והיוצר, שי דיבו כהן

אורטל ח.:"שיר זה נכתב מתוך געגועים וכיסופים לחוות שוב את האור של הקב"ה"

מ. חדד: "וכל זה בתוכי/ כשקול תשואות נדם/ כי השחרור / הוא לא תלוי באדמה - אלא באדם"

הרב רועי אביחי: "כמה שרוצים, יש עוד מחיצות/ כבידות, חולשה, רצון רפוס ופחד/ כמה שרצים, יש רצוא ושוב/ כי לצדיקים בעולם הזה - אין נחת"

מ.ד: "את השיר הזה כתבתי בגין הרהורים ותהיות על ה'אני' הפנימי שלי ועל הגבול הדק שבין ענווה לגאווה. קראתי לו 'איש' משום שהוא מבטא את המובן האנושי והאישי, שבכל אדם ואדם".

יצחק מלול: "את השיר הזה כתבתי לאחר שנים רבות מיום שחזרתי בתשובה. ה' זיכני לרכוש 'כבוד' בתחומים רבים שידי נגעה בהם, אבל בסופו של דבר ראיתי שכבוד של 'כוחי ועוצם ידי', בעצם בעכרי ופוגע בי. מניסיונות רבים שכאלה, חיפשתי ומצאתי שאין כבוד אלא למלך הכבוד"

מירי כ.מ, מתל אביב: "את השיר הזה כתבתי בעקבות משבר משפחתי שנגע מאוד לליבי, והוביל אותי לתפילות מעומקא דליבא ולקרבת אלוקים עזה. ב"ה הניסיון עבר חלף לו, אך את התפילות שחצבתי מצור ליבי באותה תקופה - לא אשכח לעולם"

מ. חדד: "שיר זה נכתב בימי הנעורים, הכל כך מבולבלים. בהם, מצד אחד כל הזמן רוצים להתקדם, מצד שני - אותו הלהט החיובי, לעיתים עלול להפיל ולמשוך אותנו למטה. ובכל זאת, במבט לאחור, אני מבינה שדווקא באותם ימים, נסללה אט-אט הדרך לחיים אמיתיים ולבנייה אישית"

ש. תרצה: "ואני לפניך - גואלת את עֲבָרִי מידי המקטרג/ על רקע השמיים הכהים מאוד/ נראה אורם של הכוכבים - מובטח"

ש. תרצה: "התחושה היתה שהשירים 'נכתבים דרכי', ולא שאני כותבת אותם. הרבה פעמים, לקח לי בעצמי - זמן להבין אותם"

רבקה גולדברג, מודיעין עלית: "מי זה בהינף של יד - צייר לי שם ענן? מי זה שערבב גלים - בעומק של הים? מי זה שסובב עולם - בחום וקור, וסתיו? מי זה שבונה עצים - אחרי שחול נרטב?"

רבקה: "יש לי מאות שירים, ואני שמחה שסוף סוף ניתנה לי הזדמנות להעלות אותם מן האובך, ולהאיר אותם באור חדש. לכל שיר יש את ההשראה שלו, לא יכולה לזכור בדיוק - ממה ומתי"

הדס דואני: "השיר נכתב במהלך התוודעותי לעולם הקסום של לימוד פנימיות התורה, מתוכה זכיתי אף להבין כי לכל פרט בעולם - לכל צבע וצורה, ואף בקווי אישיותו וגופו של האדם - יש משמעות עמוקה. גילוי הדברים מילא את נפשי בהערצה ובאהבה כלפי אדון הכל, האין סוף ברוך הוא"

הגלגולים בין המועדונים הנחשבים של תל אביב, הקנאה, המתחים, וההחלטה שיצרה את מעגל הקסם – עד למנוחת השבת. מיומנו של היוצר שי דיבו כהן

הם השתמשו בו ככלי לביצוע מטרותיהם, ואז מצא את עצמו מחוץ למגרש. אחר כך עוד האשימו אותו בבגידה, אבל הקדוש ברוך הוא סידר לו מסלול שאיש לא מסוגל לחשוב עליו לבד. עוד טור מיומנו של היוצר שי דיבו כהן

כשהעז לספר לאמנים במועדון הזאפה, שגם הוא מתעסק במוזיקה, מיד קלט את ההתפצלות: אלו שהתרחקו, ואלו שהפכו לקרובים. ואיך בסוף הבין שהכל בלבול אחד גדול, והמתרחקים הפכו לחבר'ה הטובים? עוד טור מיומנו של היוצר שי דיבו כהן

הוא ראה את הפסנתר קורא אליו. רגע קודם ישב וניגן שם עידן רייכל. בשעה 6:00 לפנות בוקר הוא נעל את המקום. טור נוסף על הדרך לגלות את דרכו של ה'. האמן והיוצר, שי דיבו כהן

רגע לפני שחזר לישראל, הלך לטעום את טעמה של ניו יורק הגדולה. מהן התובנות שלו על מיאמי וניו יורק, מי מהן היא דרך המוסר, ומיהי דרך החסידות? טור מלא תובנות של האמן והיוצר שי דיבו כהן