נועה ג. / קולות

קולות/ נועה ג.

דמדומים של שישית
בקולות נשמעים
והדי בראשית-
נענים
אף צמרות העצים 
הזקופים ביותר
הורכנו, מתביישים,
ליוצר

ב. וקולו של שופר
ההולך וחזק
לו כל לב המסכית-

יזדעק
והמלך הרם 
לשדה הוא ירד
וכיצד לא תשמע,
לא תרעד??

ג. זעקה של אמת 
תתרעם ממרומים

וכיצד נתגונן, איך נרוץ?
מתנשא השופט
הספרים-לו פתוחים
קול דממה שאחרי הפיצוץ.

ד. והפניתי פני

וכיסיתי ראשי
בידיי, אשר לא יצילוני

אזעקת השופר,
אי אורי? אי ישעי?!
המרחב המוגן-רחמוני!

ה. בבעתה ואימה

ובכוחות יש מאין

נסתי משדות המטווח

וללא נשימה

ועם אות כשל קין
אך ממך-רק אליך אברח

ו. וסליחה שכזאת

תמה, מתבוששת

פרצה מגרוני הניחר

ושברה היא חומות

נשמתי הגוססת

בקול מלך לשמוע-תבחר.

ז. וניצוץ מתרונן

לבסוף ינצח

ובת-האלמוות תפציע

ואהיה מתחנן

קול שישית כאב, אך-

בשביעית קול שופר של משיח...

איור: שירה כהן (מתוך ספרה טיוטת הלב)