שמואל כהן / עץ החרובים של ר' שמעון

עץ החרובים של ר' שמעון/ שמואל כהן

פתאום קל להתקרב

להכיל את האחר בכלי הלב,

לשמוע את קולו המתנגן,

לאהוב, לשמוח, לפרגן...

פתאום העיניים בארובותיהן נעות,

מתחילים להבין, לקלוט...

אין פחד מהעתיד. העבר מאחור.

וההווה  - הוא הדרך אליך,

הדרך אל האור.

פתאום - העולם מחייך,

הנשמה מתחילה להיפתח, להשתפך.                           והנה...

נברא באחת,

כמעט בלי היגיון, כמו עץ החרובים של ר' שמעון - 

מעיין להרוות בו את הצימאון.

פתאום הרוגע עוטף,

ויש ביטחון לחלוק, לשתף.

פתאום יש כ"כ הרבה מה לומר

התפילה מאחה את אשר כבר נשבר,  

השקט נמזג אל גביעי תובנות - 

מתחילים להחלים, לקוות...

פתאום קל להתפלל, וביצר הרע להתל,

או אז מתחילים לבנות - אמוןמושלם,

במי שאמר והיה העולם !!!

איור: שירה כהן (מתוך ספרה טיוטת הלב)