אשר לב / ומהם יירקם הכתר

ומהם יירקם הכתר/אשר לב

ומה עוד נותר ממנה, פיסת נשמה - 

שסועה, שסופה, קרועה, בקועה.

בתהומות גלות אלפיים שנה, מושלכת

מעוותת, מנוונת, מכוערת, מעוכרת.

ומה עוד אפשר לצפות ממנו, איש יהודי

קצוץ, רצוץ, מרוט, שמוט, תלוש?

איך יקשיב אל תקווה נוגדת ייאוש, זב הדם - 

כחוש, חרוש, כתוש, בטוש, נטוש, רטוש?

וצעדי משיח, כבר נוגהים בפתחים ברוב רחמים - 

מתדפקים, מתרפקים, מלקטים, אוספים, מכנסים.

את בעלי רוח נשברה, הנדמים כיבשים - 

חרבים, דועכים, דואבים, דוויים, כבויים.

ומלפניו תצא רוח חדשה, תעטוף,

תלטף, תרחף, תגפף, תאחה, תרפא.

תזריח גאולה על בנים שובבים, שסרחו

והלכו, ונדחו, ונטשו, ובטשו, ורחקו.

ועתה חוזרים ושבים אל חיק אבותם,

אל עצמם, אל נפשם, אל רצונם, אל תקוותם

הן בם יבחר לבנות לו בית חדש,

לרקום כתר כבוד ותפארת, אור חדש.

איור: שירה כהן (מתוך ספרה: טיוטת הלב)