תרבות יהודית

"אתי אנקרי הכניסה אותנו לסלון ביתה": רשמים מההופעה לנשים

מופע ההשקה לאלבומה החדש של אתי אנקרי שנערך ביום שלישי שעבר במועדון זאפה ירושלים היה אירוע משפחתי כמעט. האם, הסבתא, הבת, כולן נטלו חלק במופע המוקדש לאלבום של שירת נשים אותנטית מאד ויהודית מאד

| ב' חשון התשע"ח |
אתי אנקרי במופע
אא

היא נכנסת לאולם עם בני משפחתה: בעלה מופקד על מכירת הדיסקים ועל הפקת המופע, בתה מופיעה איתה על הבמה, (אך זהותה נשמרת בסוד כמעט עד סוף המופע) ואמה הנוכחת גם היא כתבה את אחד השירים שאנקרי תבצע במשך הערב. כמעט שניתן לומר שבהופעה הזו אנו נכנסים לסלונה הפרטי בתוך ביתה של אתי אנקרי, והיא לוקחת אותנו אל מחוזות ילדותה, זיכרונותיה, אל המסורת בה גדלה, אל החדרים הפנימיים של נפשה ומשפחתה, ומכירה לנו שירה נשית יהודית מתקופות עברו.

לסלון הזה מוזמנות רק נשים, כי זהו ערב המוקדש לשירת נשים, ולמסורת של שירה, יופי ויהדות אשר עברה מאישה לאישה, מאם, דודה וסבתא לבת, לאחיינית ולנכדה, בשיח נשים יהודי אי שם  בתוניסיה, שלו מוקדש האלבום הנקרא "יא אמנא" – אימנו.

באולם של מועדון הזאפה בירושלים (במה המיועדת להופעות אמנים מהשורה הראשונה) ישובות נשים בסוגי לבוש שונים, המעידים על השתייכות לכל גווני הקשת של החברה הישראלית. חובשות מטפחות ופאות לצד גלויות ראש וחילוניות, בוגרות וצעירות, ובעיקר נשים שאוהבות מאד לשמוע את אתי אנקרי וחיכו זמן רב למוצא פיה, לגלות איזו תפארת חדשה היא תביא איתה הפעם מאי שם, מעולם האצילות.

ויש בזה משהו מוזר בהתחלה, ואז זה מתברר – זהו מועדון פרטי של נשות ישראל, על רגשותיהן, חוויותיהן, רגעי העצב והשמחה שלהן. ועוד חוליה בשרשרת הרב דורית הזו – שרשרת השירה הנשית - נוצרת ברגעים אלה.

*************

לבמה עולים אט אט הנגנים, סליחה, הנגניות המוכשרות. מתופפת, נגנית קונטרה באס, כנרית, נגנית עוד וזמרת ליווי וכלי הקשה – על פני כולן נסוכה מן ארשת צניעות וענווה, פשטות ללא כל יומרה, המתלוות למקצועיות הרבה שלהן. נדמה כי כל אחת ראויה שם לבמה בפני עצמה, ועדיין הן עובדות כולן יחד בהרמוניה, מאפשרות לקסם לקרות בלי לנסות לבלוט או לקבל לעצמן רגעי תהילה. זמרת הליווי, הכוכבת בעלת הקול המהפנט, שקיבלה מאתי רגעי סולו רבים - מתגלה כלא אחרת מאשר בתה, מעיין ליניק.

זהו מופע הנערך כולו על פי ההלכה היהודית. אנקרי, בצעד נועז ואמיץ, החליטה כי היא מופיעה אך ורק בפני נשים. זוהי הופעה הנאמנה לעקרונות ההלכה וכיאה לכזו שנשמרו בה כללי הקדושה – הקדושה חלה בה, ונדמה שאף רסיסי שכינה היו שם.

לאחר קטע פתיחה אינסטרומנטלי – עולה אתי אנקרי בקול המלאכים שלה, והיא פותחת בשיר תוניסאי בשפה הערבית על ירושלים. שיר עממי תוניסאי שכתבה חנה אנקרי, אמה של אתי, ובו בתים בערבית ואף בית בעברית, שאותו מפליאה לשיר המתופפת העלומה שאינה אחרת מאשר בתה של אנקרי, מעיין.

זהו שיר אהבה לירושלים, המסתיים בשילוב הפיוט "אשת חיל" בלחן המסורתי האשכנזי, המושר בבתים רבים בליל שבת.

לאחריו מסבירה אתי לקהל השומעות, כמעט מתנצלת, שהשירים החדשים יבוצעו בשפתם המקורית – ערבית- יהודית -תוניסאית, ומעידה כי התרגום העברי קשה הוא ואף פוגם ביופיה של השפה.
באלבום עצמו, אגב, כתובות המילים בערבית (באותיות עברית) ולצידן תרגום עברי ודברי רקע בליווי הסבר ומקורות.

***********

השיר השני בהופעה הוא השיר על שרח בת אשר, כמסמל את הקונספט של האלבום - נשים שרות לנשים על נשים ייחודיות במקורותינו.
אנקרי מספרת לנשים את סיפורה של שרח בת אשר, נכדתו של יעקב, המבשרת לו כי בנו האהוב יוסף עדיין חי... וכי יעקב ברך אותה כי לא תדע טעם מוות -  כך היא מאחלת גם לנו, השומעות.  
השירים הם אמנם בתוניסאית, אך לאחר דברי הרקע אנו מסוגלות לשמוע את השמות העבריים – יעקב, שרח בת אשר, ירושלים... מבעד למילים הערביות.

השירים מרגשים ונוגעים באיזה עצב יהודי חשוף שנמצא שם תמיד – כואב ומתגעגע.

*************

בשיר השלישי אתי לוקחת את הגיטרה ועוברת מערבית -יהודית לשירת ריה"ל, תפילת הרופא המתפלל על הצלחת מעשיו כרופא מתוך אלבומה המצוין שהוקדש כולו לשירת רבי יהודה הלוי. "מצא חן בעיני שהרופא מתפלל" אומרת אתי.

המילים הקדושות והמנגינה מצטרפות אט אט לתפילה פשוטה ומשותפת לכל היושבות באולם - כי מי אינה רוצה להירפא במשהו על ידי רופא הכל.  

צריך לתת קרדיט רב לאנקרי, כי זה לא קל לשיר שירים בעלי טקסטים מורכבים, מלאי חכמה, קדושה ותוכן, ללא ציפייה מצד האמן להצטרפות של הקהל בשירת כל המילים,  כמו שמקובל בלהיטים המוכרים והקלילים יותר. יש כאן מסירה שלמה ואמיצה של תורה אל קהל השומעים, המקבלים.

בשלב כלשהו אני פשוט מסתכלת סביבי ורואה נשים משתאות, שקטות, רבות בעיניים דומעות. אין ספק: זו אולי הופעה, אבל זהו גם בהחלט ערב של תפילה, ואתי היא שליחת הציבור.

*************

לאחר מכן  שרה אנקרי שיר נוסף משירת ריה"ל – "מקור חיי- אברכך בחי"

והנשים שרות איתה, המומות מן היופי, כאילו עובר עליהן משהו מפנים,

 בפנים חתומות ולב בוער מתשובה מאהבה - " לחזות בנועם השם, ולבקר בהיכלו".

**************

בשלב הזה – בו הנשים באולם כולן נוגות, מהורהרות משהו, אתי אנקרי בכישרון המשחק שלה מצחיקה אותן קצת בדברי קישור, תנועות ריקוד ומילים ממיטב המבטא התוניסאי... ועוברת במעבר חד לשיר תוניסאי בסגנון אנדלוסי, הפותח את החלק הקצבי יותר של ההופעה, בו כלי ההקשה הופכים בולטים יותר, הקהל משתתף במחיאות כפיים, ואף ריקוד פורץ לו בצידי האולם.

 

*********************

אתי עוברת, לשמחת הקהל, לשני להיטים מן העבר. הראשון הוא עיבוד חדש אוריינטלי, מרובה כלי נגינה, עמוק מאי פעם,  ל"רואה לך בעיניים" (ההופך בסופו ל"צמאה לך נפשי" בניגון חב"ד) באופן מרטיט ומרגש. אחרי אתנחתא קלה של הומור ונוסטלגיה מגיע "קראת לי אסתר" הכואב, ואנקרי לוקחת את הכאב וצורפת ממנו יהלומים. אסתר שרה "בשבילו", ואז, ברגע מאולתר בשיר, היא זועקת זעקה מדהימה, ואנו נותרות פעורות פה, ומבינות – כי באנו לכאן לעשות עבודה רצינית מאד, והתפילה הזועקת שלה אינה אלא גם שלנו.

השירים הם אותם שירים, אך זוהי אינה אותה אתי, אלא אישה שהלכה והעמיקה, והתורה הרחיבה את אישיותה במהלך השנים; הדבר ניכר גם בשירת להיטיה הישנים, שכמו מקבלים תוכן חדש.

************

אנקרי חוזרת אל שירי האלבום החדש התוניסאי בשיר על שבת בניכר "ברוך הבא בשבת" – שמתמזג ל"בואי הברוכה, יום שבת יום מנוחה" - שילוב מזרח ומערב, שירת הגלות ושירת ארץ ישראל; לאחריו שיר הומוריסטי משהו על שיח בין אשה לבעלה על הטרדות הכלכליות הפוקדות כל משפחה יהודית, בין פורים לפסח... ועוד שיר מן האם לבנה שמתחתן המשתלב עם "עוד יישמע בהרי יהודה.." - מעגל החיים היהודי.

מאלבומי העבר היא מפתיעה ושרה את : "הניגון שלך" ו"אהבה גדולה" ומחייה את כולם.

בנוסף מעניקה ביצוע ייחודי משלה ל"אחרי עשרים שנה" של יענקלה רוטבליט. "זהו שיר על המשיח" אומרת, מלקטת ניצוצות של קודש בתוך החול.

***********

בהדרן עולה אמה של אתי-  חנה אנקרי - ההשראה והמקור לאלבום, לכישרון, למסורת, ומסתבר שגם לקול המיוחד שעובר מאמא לבת, לנכדה... אתי נוהגת בה כבוד מלכות, ומציינת כי בכיבוד אם מדובר. כל האולם מאזין בשקיקה וברגישות  לקול אמה של אתי אנקרי, מפייטת מעוואלים קורעי לב, בקול סדוק מה, אשר השנים הרבות והמלאות ניכרות בו, ואיתן כל מה שעברה.

וכמו שנוהגים כשמרגישים בבית, אתי יורדת בפתאומיות ובטבעיות מן הבמה המשפחתית והביתית, מלווה את אמה, וכך נעלמת מן העין. על הבמה נשארות רק קובץ הנגניות המוכשרות, ללא רועה, לצלילים אחרונים של סיום. צלילים המסכמים הופעה משובחת, אותנטית, הלוקחת את הקהל למסע הנשמה בגלויותיה וגאולותיה. מסעו של עם ישראל, ובפרט של נשות עם ישראל, מסופר בצלילי המוזיקה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (87 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים