מבצע חילוץ באישון ליל: הצצה נדירה לפעילות החשאית להצלת בנות ישראל מכפרים ערביים מסוכנים

02:14 לפנות בוקר. טנדר מסחרי אפור, חסר סימני זיהוי, עומד מוּנָע בסמטה חשוכה בפאתי קלנדיה - מחנה פליטים עוין ומסוכן שרובנו מעדיפים לראות רק דרך מסך. בתוכו יושבים שני מחלצים. עיניהם נעוצות בעלטה, מחכים לאות. אותו סימן סודי מוסכם, שלאחריו יתקיים בפועל החילוץ הגורלי עצמו. בחוץ דממה מקפיאת דם, אשר נשברת רק מנביחות כלבים רחוקות ומפטרולים לא צפויים של חמושים מקומיים.

בתוך הבית החשוך עומדת יעל. היא לא תכננה להיות הגיבורה הטראגית של אף סצנה כזו. יעל הייתה צעירה שפשוט חיפשה קצת שקט נפשי בתקופה סוערת בחייה. כשהוא הופיע - כריזמטי, מכיל, מקיף אותה בבועה של הבטחות זהב – היא קנתה את האשליה, נפלה אל תוך פח יקוש, והוא נסגר בטריקה צורמת רק אחרי שהיא נישאה לו.

הרומנטיקה התנדפה ביום הראשון לאחר הנישואין. מאז חלפו שלוש שנים של מחיקת זהות שיטתית. דרכונה הושמד, הטלפון הנייד שלה הפך לנחלת העבר, והקשר עם משפחתה נחתך באבחה אחת. 

עכשיו היא צועדת אל מאחורי דלת הפח של החצר. בנה הפעוט ישן בזרועותיה, רדום היטב מסירופ לשיכוך כאבים כדי שלא יוציא הגה ברגע הקריטי הזה. הלב שלה הולם בעוצמה שמאיימת להחריש את אוזניה. צעד אחד החוצה אל מעבר למפתן, והיא חוזרת לחיים. אבל אם בעלה יתעורר ויגלה שהיא איננה – זה הסוף.

02:16. יעל שולחת יד רועדת אל מתג התאורה של החצר. הדלקה, כיבוי. הדלקה, כיבוי. שני הבהובים מהירים אל תוך החשיכה. זה האות המוסכם שהם חיכו לו. שאומר: "השטח פנוי. אני מוכנה. בואו".

הדלת חורקת חרישית. שני המחלצים מזנקים החוצה אל החשיכה. תוך שלושים שניות היא בתוך הרכב, הדלת נטרקת, והטנדר מזנק אל עבר כביש המילוט. נשימה ראשונה של אוויר חופשי אחרי אלף ומאה ימים של חנק.

אבל החילוץ הפיזי הוא רק יריית הפתיחה במסע. הטנדר הזה אכן מבריח אותה מקלנדיה אל דירת מסתור שקטה ומוגנת בישראל, אבל הוא לא יכול למחוק את מה שעברה שם. פְּעִילוֹת מחלקת "שבויות" של הידברות, שמקבלות את פניה מכירות היטב את האמת המצמררת: ברוב המקרים, קשה הרבה יותר להוציא את הכפר מהאישה, מאשר להוציא את האישה מהכפר.

הג'יפ יכול לקחת אותה מהגיהנום, אבל הוא לא יכול לקחת ממנה את השנים האבודות, את הצלקות השקופות, הפחד המשתק שניטע בעצמותיה ותחושת האפסות שהוחדרה בה במכות כואבות, אשר דורשים תהליך שיקום ארוך, סיזיפי וקשה. בדירת המסתור היא תצטרך ללמוד מחדש איך לישון בלילה, איך לסמוך על בני אדם ואיך להיות אמא לילד שלה מבלי לרעוד מכל טריקת דלת.

***

זוהי שגרת העבודה הבלתי נתפסת של מחלקת "שבויות" של ארגון הידברות, אשר חילצה בשנה שעברה מעל 160 בנות, כולל שני חילוצים מורכבים מתוך רצועת עזה, של אמהות יחד עם ילדיהן. 

מאחורי כל חילוץ מסתתרים ימים ארוכים של תכנון מוקפד, אנשי שטח שמסכנים את חייהם ומערך שיקום טיפולי שלם שנועד לבנות מחדש עולמות שהתרסקו.

הפעילות הזו דורשת משאבים אדירים. המנוע של הטנדר הזה לא נוסע על דלק שהגיע מהאוויר, ודירות המסתור לא מתחזקות את עצמן – הן נשענות לחלוטין על הערבות ההדדית שלכם.

הן צריכות אותנו עכשיו, לפני שהדלת תינעל לנצח. אתם אולי לא יכולים לשבת בתוך רכב החילוץ או ללוות אותן בחדר הטיפולים, אבל אתם יכולים להיות אלו שמאפשרים את כל זה.

כעת, לקראת יום הילולת רחל אמנו, מקיימים את דברי הנבואה "ושבו בנים לגבולם", ומשיבים את הבנות לגבולן. היו שותפים לחילוץ בנות ישראל מכפרים ערביים באמצעות מחלקת "שבויות" של הידברות, ותקבלו בית מזוזה מצופה זהב, שעליו מוטבעים: מזמור למנצח בצורת המנורה, שמות המלאכים, שמות הקודש וקמע המסוגל לשמירה והגנה.

אתם מחזירים אותן הביתה אל מקום מוגן – ובזכות זה תזכו לשמירה והגנה על הבית שלכם.

לשותפות בפדיון בנות ישראל השבויות לחצו כאן, או חייגו 073-222-12-12