בין ההתרעות, הילדים והלחץ: הסוד שמרחיב את הכוח האימהי שלך

אם את קוראת אותי עכשיו, כנראה שקרסת לרגע לנוח מכל מה שמרכיב את הימים המטורפים האלה (אולי אפילו ברחת לכאן). אני יודעת שהזמן שלך קצוב עכשיו וגם הסבלנות לא בשיאה... אבל מה אם הרגעים חסרי המנוחה האלו יהפכו לרגעים של התרחבות וגדילה?

כל הרגעים הלא נוחים האלה שאת חווה עכשיו, כל הרגעים האלה שבהם את מתניעה לצעקה ובולמת, הרגעים שבהם את מרגישה שאי אפשר יותר ובכל זאת נושמת ועוברת לרגע הבא, הרגעים שבהם הכול מגרד לך: החום או הגשם, הזומים, המרחב הקולי, ערב פסח שמתערבב במלחמה או מלחמה שמתערבבת בערב פסח, הרעש בראש, ההתרעות המרעישות, הילדים המשועממים והחופשה הפתאומית והאינסופית הזו, הרגעים בהם הכול מתקרב לפיצוץ מול הילדים או הבעל; אבל את מחזיקה חזק, נסוגה, ומנסה אחרת - הם בדיוק הרגעים שבהם מתרחש דבר מדהים: חלון הסובלנות האימהית שלך מתרחב. את כובשת עוד שדה קוצים. את מגדילה עוד קצת את הכתר שאת חובשת.

את מגדילה עוד קצת את הכתר

העוצמה הרכה שלנו, החוסן וההסתגלות, נבנים ברגעים בהם את מצליחה לשאת את אי הנוחות בנוחות. זו יכולה להיות אי נוחות גופנית שאנחנו מתקשות לשאת, אי נוחות רגשית, של כאב או פחד שמתלקח בתוכנו, אי נוחות אימהית, של רגע קשה מול הילדים.

כשאת פועלת כדי לסיים את אי-הנוחות מהר ככל האפשר, את זוכה ברגע של מנוחה. אבל כשאת רואה את אי הנוחות לא כאיום, אלא כהזדמנות חדשה - את זוכה ברגע של הנחיה.

איך עושים את זה?

מגדירה מחדש

כשאת פוגשת רגע של אי נוחות, שמרגיש מיד כמו איום מתפתחאמרי לעצמך: "אני בטריטוריה חדשה. אני הולכת ללמוד פה משהו, אני הולכת להרחיב לעצמי את חלון הסובלנות, וואו!"

נושמת לתוך אי הנוחות

את מרגיעה את המערכת הלימבית שמתגייסת עכשיו "להציל את חייך" דרך מסרים מהגוף; נושמת נשימה עמוקה ושקטה, נעה בעדינות במקום, מחבקת את עצמך, מורידה את רמות הקורטיזול ומסמנת למח שאין איום ממשי.

מכניסה פשר לתוך הרגש

את יכולה להרגיע את המערכת הלימבית לא רק דרך הגוף, אלא גם באמצעות מחשבה ושיח פנימי. דרך הפעלה של הקורטקס הפרה-פרונטלי, זה שאחראי על הסברים, הגדרות וכל מה שקשור למילים חכמות. כשאת אומרת לעצמך "הכול בסדר, אני יותר מידי עייפה", "התאכזבתי מאד", "אני נורא לחוצה", "אני דואגת"- את שולחת מסר מרגיע לאמיגדלה, מסמנת לה שהכול בשליטה.

לכל אחת יש דרכים משלה למצוא מנוח, להוביל לוויסות, למנוחה עמוקה. במקום להיות מובלת בעיוורון מרגע לרגע, קחי לך מקל נחייה לידיים. מצאי את הדרך שלך לנווט בתוך הבלגן סביבך, שתעזור לך להחזיק עוד קצת רגע לפני שהכול מתפרץ החוצה. תודה שבחרת לקרוא דווקא את המילים האלו ברגעי המנוחה היקרים שלך!

לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. מתמחה בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, קשיי ויסות רגשי, והורות לתאומים. לתגובות ויצירת קשר: leah.rbach@gmail.com