ביטחון בהשאלה: 4 צעדים לקחת בחזרה את הבעלות על הערך העצמי שלך

אני לא אשכח את הרגע הזה בטיול הבוקר שלי שצילמתי את תמונת הנוף המושלמת. אני חיה בגליל, סוג של גן עדן, ובאותו רגע הרגשתי שהצבעים משלימים אחד את השני בהרמוניה מושלמת, הקומפוזיציה מהודקת, והאור נפל בדיוק במקום הנכון. רגע נדיר של יופי הבריאה בחיי היומיום.

הייתי כל כך גאה בעצמי ומיהרתי להעלות אותה לאינסטגרם. ואז, המתנתי… ציפיתי למבול של לייקים, תגובות נלהבות ואישור גורף של “וואו, איזו  תמונה יפה”. עברו כמה שעות, ואז יום שלם, והמספרים היו מאכזבים. טפטוף. לא המבול שקיוויתי לו.

התחושה הפנימית שלי השתנתה בין רגע - מהתפעלות וגאווה לריקנות מוחלטת ואכזבה. תהיתי איך זה הגיוני בכלל שתחושת הסיפוק שהרגשתי נמחקה כליל בגלל כמה לחיצות כפתור (או החוסר שלהן)? זה היה רגע של הארה: הביטחון העצמי שלי היה תלוי במסך, משהו מחוץ לעצמי. באותו רגע הבנתי שגם אם אני עושה דברים שאני אוהבת, אם הערך שלהם תלוי באישור חיצוני, הם יכולים לקרוס ברגע. למעשה, אותה אכזבה הבהירה לי שהמסע לביטחון עצמי אמיתי מתחיל בי, אך ורק בי. 

מי אוחז בהגה?

מאז ומתמיד חיפשנו אישורים. זה דבר טבעי, אנושי אפילו, אבל עם הזמן אנחנו לומדות להאמין שהכוח לשלוט ברגשות שלנו נמצא בידיים של הבוס, בן הזוג, או אפילו האלגוריתם של רשת חברתית. בפסיכולוגיה, קוראים לזה מוקד שליטה חיצוני. אם המוקד בחוץ, את תמיד מחכה שמישהו אחר יאשר אותך.

ביטחון עצמי יציב נבנה רק כאשר את לוקחת את ההגה חזרה לידיים שלך ומבינה שהערך שלך הוא פנימי. כלומר, הוא נובע ממי שאת, ולא ממה שאחרים חושבים עליך.

איך לתרגל את מוקד השליטה הפנימי?

• חקירת ערכי הליבה שלך: במקום לרוץ אחרי מה שהחברה מגדירה כ"מוצלח" (כסף, תואר, יופי), עצרי ושאלי: מהם חמשת הדברים שהכי חשובים לי כאדם? (לדוגמה: יושרה, אומץ, נדיבות, למידה, יצירתיות). כאשר את חיה בהתאם לערכים שלך, את יוצרת עקביות פנימית חזקה, וזוהי מהות הביטחון האמיתי.

• הערכת מאמץ, לא רק תוצאה: כשאת מצליחה, אל תתמקדי רק במחיאות הכפיים. שאלי את עצמך: "מה עשיתי נכון בדרך? איזו נחישות הפעלתי?" וכשאת נכשלת (כי זה קורה לכולן), אל תחפשי מי אשם. במקום זאת, חקרי: "מה למדתי מכך? איך אני משנה את דרך הפעולה שלי לפעם הבאה?" כך הכוח נשאר אצלך.

לפתח את שריר המסוגלות

ביטחון עצמי אינו רק תחושה; זו הוכחה שאת יכולה להתמודד. המונח המקצועי לזה הוא תחושת מסוגלות. היא לא מגיעה מדיבורים, אלא מפעולה, מאמץ והיכולת לומר לעצמך: "את זה השגתי בזכות עצמי”.

כדי לפתח מסוגלות שלא זקוקה למחמאות:

1. יעדים מוכווני-תהליך: במקום להציב יעד חיצוני כמו "אני רוצה שכולם יאהבו את התמונה שלי," קבעי יעד פנימי כמו "אני רוצה ללמוד מיומנות חדשה כדי ליצור תמונה בצורה הטובה ביותר”. ההצלחה שלך נמדדת בכמה טוב ביצעת, בלי שום קשר לביקורות חיצוניות.

2. חפשי אתגרים קלים: ביטחון עצמי נחלש כאשר אנחנו נמנעות מסיכונים. תרגלי "חשיפה בהדרגה" לאי-נוחות. זה יכול להיות לקיחת החלטה עצמאית שאת רגילה להתייעץ לגביה, או למידה של תחום חדש לגמרי. כל ניצחון קטן יחזק את האמונה שלך בעצמך.

3. כישלון כמורה: כישלון הוא לא חוסר ערך, הוא משוב! אנשים עם ביטחון עצמי גבוה רואים בטעויות כהזדמנות להשתפר. אם תתרגלי את התגובה הזו, תפסיקי לפחד מהערכות חיצוניות, כי את כבר יודעת איך להפוך אותן לשיעור.

להיות חברה טובה לעצמך

היחסים הכי חשובים שלך הם עם עצמך. לצערי, נשים רבות שומעות קול פנימי בראש שמבקר אותן על כל צעד וצעד. הדינמיקה הזו, של ביקורת עצמית בלתי פוסקת, יכולה לשחוק את כל הניסיונות לפתח ביטחון עצמי.

פיתוח ביטחון עצמי עצמאי דורש שינוי אקטיבי של השיח:

• לזהות את המבקר הפנימי: בפעם הבאה שאת אומרת לעצמך "אני כישלון מוחלט" אחרי טעות שעשית, עצרי. זהו "דפוס חשיבה מעוות" (כמו הכללת יתר). במקום, נסחי מחדש: "זה לא עבד הפעם, וזה בסדר. אני אנסה שוב ואלמד ממה שקרה”.

• תרגול חמלה עצמית: חוקרת הביטחון העצמי, פרופ' קריסטין נף, כתבה שחמלה עצמית היא להתייחס לעצמך באדיבות, כפי שהיית מתייחסת לחברה טובה שחוותה קושי. כאשר את חשה ספק, פשוט שאלי: "מה הייתי אומרת לחברה שלי עכשיו?". הדיבור האדיב והתומך הזה בונה בתוכך יציבות ששום מחמאה חיצונית לא יכולה לספק.

תרגיל כתיבה אינטואיטיבית: המצפן

המעבר לביטחון עצמי שאינו תלוי בדבר הוא המעבר מחיי תלות לחיי עוצמה. כאשר את מסוגלת להגדיר את הערך שלך בעצמך, הכוח נמצא בידיים שלך. 

לפניך תרגיל ה-10 דקות: תרגיל כתיבה שיעזור לך "לעקוף" את הביקורת החיצונית ולהתחבר לידע הפנימי שלך.

1. הכיני את המרחב: קחי מחברת או דף, עט, וכווני טיימר ל-10 דקות.

2. שאלי את השאלה הבאה: "אם הביטחון העצמי שלי לא היה תלוי באיש/דבר חיצוני, מה הייתה הפעולה הראשונה שהייתי עושה היום?"

3. כתיבה חופשית: התחילי לכתוב, בלי לעצור. כתבי את כל מה שעולה לך לראש, גם אם זה לא נשמע הגיוני או נכון. אסור למחוק, אסור לשפוט. זוהי שיחה ישירה עם העצמי האמיתי שלך. אם המחשבה נתקעת, פשוט חזרי על המילים “הפעולה הראשונה שאעשה היא..." עד שעולה תשובה.

4. הבחיני בממצאים: לאחר 10 דקות, קראי את מה שכתבת. הפעולה שעלתה מתרגיל הכתיבה לרוב מייצגת את הערכים האמיתיים שלך ולא את הצורך שלך באישור. זהו המצפן האמיתי שלך.