חודש אלול 2026

חודש אלול – כל מה שרציתם לדעת על חודש אלול

חודש אלול, החודש האחרון בשנה העברית, מיועד לעריכת חשבון נפש ולהגברת המעשים הטובים לקראת יום הדין, בא' בתשרי. מה עלינו לעשות בחודש אלול?

חודש אלול הוא חודש ייחודי בלוח השנה היהודי. חודש זה, האחרון בשנה, נקרא "חודש הרחמים והסליחות". פירוש השם "אלל" הוא בארמית "חיפוש". הדבר מבטא את העובדה שזהו חודש התשובה והפשפוש במעשים.

בעל הקיצור שולחן ערוך כותב: "מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים המה ימי רצון. ואף כי בכל השנה הקדוש ברוך הוא מקבל תשובה מן השבים אליו בלב שלם, מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר ומזומנים לתשובה, להיותם ימי רחמים וימי רצון, כי בראש חודש אלול עלה משה אל הר סיני לקבל לוחות שניות, ונשתהה שם ארבעים יום, וירד בי' בתשרי שהיה אז גמר כפרה. ומן אז הוקדשו ימים אלו לימי רצון, ויום י' בתשרי ליום הכיפורים".

כלומר, מאז שמשה רבנו עלה לשמים ושהה שם במשך 40 יום, שבסופם נתרצה ה' וסלח לעם ישראל על חטא העגל – הוקדשו ימים אלו לימי רחמים ורצון, והם מסוגלים ביותר לתשובה.

הדרך לעשיית תשובה בחודש אלול

איך ייתכן שכל השנה תתוקן בחודש אחד?

המדריך: כך תתכוננו רוחנית לראש השנה

חודש אלול מאופיין במנהגי תשובה רבים לקראת הימים הנוראים. העיקריים שבהם: אמירת סליחות, תקיעה בשופר ואמירת מזמור כ"ז בתהילים.

אמירת סליחות

בארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים מאירים שלוש עשרה מידות הרחמים והם ימי סגולה לבקשת סליחות לקב"ה שימחול על חטאינו ברוב רחמיו. 

בשל כך, בחודש אלול נוהגים להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". הספרדים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש, לעומת האשכנזים הנוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע האחרון לפני ראש השנה.

מידע נוסף אודות מנהג אמירת הסליחות

אמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי"

מנהג נוסף בחודש אלול הוא להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז בתהילים: "לדוד ה' אורי וישעי". את המזמור אומרים מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום. על פי נוסח ספרד – בסוף תפילת שחרית ובסוף תפילת מנחה. על פי מנהג אשכנז – בסוף תפילת שחרית ובסוף תפילת ערבית.

אחד הטעמים לאמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה, וכן "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.

מה שרציתם לדעת אודות מזמור "לדוד ה'"

תקיעה בשופר

מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע בשופר – פרט לשבתות וערב ראש השנה – מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית

אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המלים "תענו ותעתרו" בקדיש שבסיום הסליחות.

מטרת התקיעה בשופר מובאת בטו"ר: "וכל החדש (תוקעים) - כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג): 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'".

תקיעה בשופר בחודש אלול - כל מה שרציתם לדעת

כן קיימים בחודש אלול מנהגים נוספים: אמירת פרקי תהילים, איחולי "כתיבה וחתימה טובה". 

הרחבה נוספת על מנהגי חודש אלול