האם אפשר לחסוך סבל? רבנו יונה מציע שתי דרכים מעשיות

לפי הרמב"ם בהלכות תשובה, גם אחרי שהאדם מתחרט בכל ליבו, מתוודה, ומקבל על עצמו לא לחזור על מעשיו, בעבירות חמורות עדיין נדרש שלב נוסף: ייסורים. קשיים או ניסיונות שהחיים מזמנים, ורק הם משלימים את התהליך.

אך האם צריך לחכות לייסורים שיגיעו וישלימו את הכפרה?

רבנו יונה, בספרו "שערי תשובה", מסביר כי האדם אינו חייב לחכות בפסיביות שהייסורים יגיעו מעצמם. יש בידיו כלים שיכולים להקדים תרופה למכה, ולהגן עליו מפני הצורך בייסורים מלכתחילה. ובלשונו: "יכין לבו לעשות מצות המגינות מן הייסורין". כיצד?

1. צדקה וגמילות חסדים

רבנו יונה נותן דוגמאות: ביקור חולים, קבורת מתים, תנחומי אבלים, ולשמח חתן וכלה. המשותף לכל אלה הוא שהם מעשים שמכוונים כלפי הזולת. אדם שמשקיע מזמנו, מרגשותיו ולעיתים מממונו כדי להיטיב עם מי שסביבו.

הייסורים, מעצם טבעם, כופים על האדם לצאת מעצמו. הם שוברים את השגרה, ומכריחים אותו להתמודד עם דברים שהוא לא היה בוחר בהם מרצון. גמילות חסדים משיגה בדיוק אותה תוצאה, אך בדרך ההפוכה: לא מתוך כפייה וכאב, אלא מתוך בחירה חופשית. האדם "מאלף" את עצמו לצאת מעולמו הפרטי ולהתמקד בזולת, וכך, מרצונו הטוב, הוא מגיע לאותו מקום פנימי שהייסורים היו אמורים להביא אותו אליו בכוח.

"ואם עבר אדם על כריתות ועל מיתות בית דין ועשה תשובה, אחרי כי לא נרצה העוון בלי ייסורין, כי התשובה תולה וייסורין ממרקין - יכין לבו לעשות מצות המגינות מן הייסורין".

2. לימוד תורה

רבנו יונה מציב את לימוד התורה בראש רשימת "המצוות המגינות", והעצה המעשית שהוא מציע היא להוסיף. מי שרגיל ללמוד פרק אחד ביום - שילמד שניים. מי שרגיל בפרשה אחת - שילמד שתיים. כלומר, לא מדובר בהכרח בשינוי דרסטי, אלא בהגברת המינון הקיים.

מה יש בלימוד תורה שמעניק לו את הכוח לבוא במקום ייסורים?

* "תלמוד תורה כנגד כולם" - התורה שקולה כנגד כל שאר המצוות המגינות גם יחד, ולכן העיסוק בה הוא הדרך המשמעותית ביותר להגן מפני ייסורים.

* הטרחה עצמה כתחליף - כאן מובא רעיון מפתיע ומעשי: לא רק תוכן הלימוד מגן, אלא גם המאמץ שבו. העמל, הטרחה, ואפילו הלילות שאדם "נודד" בהם משנתו כדי ללמוד - כל אלה עולים במקומם של ייסורים ממש. כלומר, הקושי הפיזי הכרוך בהתמדה בלימוד יכול "לספוג" את מה שאחרת היה צריך להגיע בדרך של סבל.

"וכנגד כולן מצוות תלמוד תורה לשם שמיים... אם היה רגיל לקרוא פרק אחד ביום יקרא שני פרקים, אם היה רגיל לקרוא פרשה אחת יקרא שתי פרשיות. ומשני פנים תגין עליו התורה מן הייסורין: האחת כי אמרו חז"ל תלמוד תורה כנגד כולם. והשנית כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה, ואשר תדוד שנתו מעיניו - יעלה לו במקום ייסורין".

האדם אינו פסיבי בתהליך התשובה. יש בידיו כלים ממשיים, לימוד תורה מוגבר ומעשי חסד, שבאמצעותם הוא יכול לקדם את תהליך הכפרה, ואולי אף לחסוך לעצמו את הצורך בייסורים שהיו אמורים להגיע.

אתה לא רוצה ייסורים? תבחר בעצמך את הקשיים. הרב יגאל כהן מסביר