הרב צבי נקר

"ריבונו של עולם, בוא נעשה הפסקת אש. הנה אני חוזר אליך - שבת, תפילה, תפילין, כל מה שצריך, כמו שהיה לפני שלושה חודשים. ואתה בתמורה, תחזיר את בתי למצבה הקודם, לבריאות איתנה"

"מה, אתה עולה למירון?! איך זה? הרי לפני כמה שעות היית במצב כל כך אנוש, היית כבר למעלה!". אומר לו הרב קרויס: "כבר אמרתי לך, אני לא מדבר בתפילה"

אמר לו הקונה: "אתה חוזר בתשובה, אל תהיה קיצוני". אמר לו ר' אהרן: "אני החלטתי שאני חוזר בתשובה לא בערך, בלי פשרות, ובלי לגמגם"...

החלטנו שלמרות הזמן הקצר נתחיל בחלוקה, והוא כבר יגייס את הכסף לשם כך, שכן עז היה רצונו לחלק את התלושים למשפחות הנזקקות, הם בוודאי יבואו לידי שימוש או בחול המועד או אחרי החג

האב לא הבין: מי הילדה שנשארה ברכב? הלא כל בנותינו כאן איתנו! סיפור שיכול היה להיגמר לגמרי אחרת

עיכוב בלוויה, תקלה ב"ווייז", ואישה אחת שהספיקה, בהשגחה פרטית מיוחדת, להגיע הביתה בזמן להכנות לשבת

מי היה האברך שהצטרף לתפילתו של הגר"ש וואזנר זצ"ל, ולאן הוא נעלם?

כך ברכת המזון לעילוי נשמת אחד מהרוגי מירון, הובילה לכתיבה של ספר תורה לזכרו של אותו אדם בדיוק

והנה היא חולמת חלום. בחלומה היא רואה את רבנו מרן הרב עובדיה זצ"ל, אמר לה 'בתי, למה תבכי? כמו שעזרתי לך בחיי חיותי, כך גם עכשיו אני אעזור לך'

"כשהתקשרת אמרתי לך שאני לא מדבר עכשיו, בדיוק ברבע שעה הזאת שהטלפון שלי היה זמין, ובדיוק הייתה קליטה שזה דבר לא הגיוני, ובדיוק עניתי לטלפון"

שתי תפילות מעומק הלב ומעשה אחד של שבירת המידות, ושני אנשים זוכים לישועה, בקבר הרשב"י

סיפוריהם של שני אברכים שניצלו ממוות, בזכות המצווה המיוחדת של אחזקת בית המדרש

לאחר שנרגעתי מההלם והבהלה, וכמובן ששמחתי שמחה גדולה שניצלתי "מעוקץ" לא קטן, שאלתי את העובדת מדוע החליטה לברר אצלי על ההעברה, הרי נראה היה שאני בעצמי כתבתי את האימייל

החילותי להפוך בדפי הסידור, דף אחרי דף, לא ידעתי מדוע אני עושה זאת, באמת שזה היה סתם כך, לא היתה לי כל כוונה מיוחדת בפעולה זו

"לפני עשר שנים ביקרתי ביד ושם ובסיום הביקור הגעתי למחלקת חיפוש קרובים, שבה אפשר להשאיר פרטים ולבדוק אם מישהו מחפש אותך או את מכרייך. לשמחתי התקשרו אלי שלשום ואמרו לי שיש אישה ניצולה ששם נעוריה תואם לשלי

"אכן, אני מאמין כי השם עימנו כאן, בתוככי המחנה", היה אומר לסובביו, "ובלי ספק - ישועת השם..." והם כבר ידעו להשלים במקהלה את המילים הבאות: "כהרף עין"

הלכתי לבניין שבו שתי הדירות הריקות, ראיתי אור באחת מהן, אך כאשר דפקתי איש לא ענה. דפקתי גם אצל הדירות הסמוכות, ושאלתי את הדיירים אם הם רוצים למכור את הדירה שלהם

מדוע הופך הקבלן לנהג של טרמפיסטים, ואיזו מצווה נשארת שלמה מבלי שנופלות ממנה חתיכות?

"סיפור מדהים", אמר הבן הבכור בהתפעלות. "מה שמדהים", הצטרף הבן השני לשיחה, "שאתה אולי האיש העשירי שמספר לנו היום את הסיפור הזה"...

"מה הנך מבין בפיזיקה או במתמטיקה?" התפרץ יועצו של החאן, "כיצד תוכל לטעון שכל חכמי הארמון הינם בורים גמורים שאינם מבינים דבר וחצי דבר לגבי אומדן המשקל?"