כל התכנים של הרב משה שיינפלד

אנו מתפללים מידי יום שדברי התורה יהיו מעורבים בתוכנו. כדי להגיע למדרגה הזו, יש צורך בהתמסרות, בעמל הגוף והנפש, להיות כמדבר - נקי ופתוח לקבל, עם מוכנות לוותר על כל מיני מנעמים ולשלם מחירים

אולי מאתגרים אותך, אבל תמשיך להילחם למענך ולמען הכלל. אתה שווה את זה

האברבנאל עונה, שהסיבה שהאב לא מוזכר היא משום שככל הנראה אין לאותו יהודי אב. שהרי סביר להניח שאם כן היה לו אב, הוא היה עושה הכל כדי שהבן לא יגיע למצב של מכירת עצמו לנוכרי

מטרת הספירה היא היטהרות הנפש שלנו, ואותם אורות רוחניים שהאירו ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני, מאירים בעוצמה מידי שנה בימים אלו, עבורנו ולטובתנו

מדהים ביותר. בכל פעם שאדם נמנע מעבירה, הוא מקיים מצוות עשה של "קדושים תהיו". כך שכל אדם, אפילו אם הוא נמצא בשפל המדרגה, בשעה שהוא נמנע ממעשה עבירה נוסף, הוא מקיים מצוות עשה

התורה כותבת שבני ישראל צעקו, נאנקו, נאנחו, התלוננו, אולם כמעט ולא מופיע שהם דיברו. הזוהר בפרשת בראשית על הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" כותב, שבתקופת גלות מצרים הדיבור היה בגלות

שעצם מציאות הייסורים בעולם יוצר פרופורציה נכונה בין האדם לבוראו. אדם מבין שהוא מוגבל והוא לא כל יכול. התחלואים הם שליחים של הבורא ומטרתם לכוון את האדם לייעודו הנכון

מדוע קרבן עולה הוא קרבן שעולה כולו לה'? ואלו חטאים נמצאים בשורש ובבסיס של היותנו בני אדם?

אלוקים אומר לאותו מקריב – אתה בא לבית המקדש כדי לבקש ממני סליחה באמצעות קרבן? אני אסלח לך, אבל כדאי לך לנהוג עמי במידה כנגד מידה. תביע נכונות למחול גם לחבר שלך

התחלנו את ספר שמות בתור עם של עבדים, שבניו הושלכו ליאור, והנה הספר מסתיים עם התיאור שבתוך כשנה וחצי הפכנו להיות גאולים, עם של השם, שיודע לבנות משכן ולהוריד את השכינה לארץ

ביום השבת אל תעשו מלאכות המוציאות מן הכוח אל הפועל משום שיש צורך באיזון. אמנם, על האדם ליצור, לפעול ולחדש, אולם יש לשים לכך גבולות

לדברי רבי צדוק הכהן, המשכן, הוא בעצם צמצום, שהרי בעצם בנית המשכן, מצד אחד הבאנו לגילוי שכינה, אולם מצד שני צמצמנו אותה למקום, זמן ואדם. רק במקדש, רק בזמן מסוים ורק לאנשים מסוימים

מידת "דרך ארץ" מקיפה באופן הרמטי את כל החיים. אין רגע בחיים שמידה זו לא נוגעת אליו. זו המהות של המעיל

מה מיוחד בטבעות של הארון, ומה אפשר ללמוד מזה שאפשר לקחת את ארון הברית לכל מקום יחד עם עם ישראל?

מדוע מצוות הפריקה שבפרשת השבוע מדברת דווקא על חמור של שונא? המשמעות המיוחדת שמאחורי מילות התורה

כשאנחנו עושים החלטות, עלינו לזכור את המילים הללו: "במה ישכב?", ולא רק איך השני "ישכב", אלא איך אתה תלך לישון עם כל ייסורי המצפון שמן הסתם יבוא יום והם יכאיבו לך?

רק אם הם יקדימו ויקדשו את עצמם, תהיה להם יכולת ללכת לפני העם ולהוביל אותו לפסגה הנדרשת. מי שלא קדוש, לא יכול לקדש אחרים

למה שהקב"ה ישמע את התפילה שלי? אולי צריך איזה מתווך בינינו לבין ריבונו של עולם? אבל הקב"ה לא צריך שום עוזרים

לדעת משהו זה אומר להכניס אותו אל תוך גבולות השכל האנושי, אולם אלוקים רוצה שנלמד, שגם הדבר הכי "פשוט" בעולם, כמו לחם לאכול, הוא נס ופלא

פרשות יציאת מצרים מלמדות אותנו לצפות למשהו חדש בכל תחום בחיים – בורא עולם מחיה הכל בכל רגע. ההתחדשות קיימת – השאלה אם אנחנו שמים לב אליה