אהבה

משפחה בוחרת לקבל, לאהוב ולכבד את הדודה השונה והמעיקה מעט. הילדים לא יודעים את זה עדיין, אבל זה ישתלם להם

הייתי עמוסה, עייפה, בלי אוויר, ואז אחותי אמרה לי משפט שעורר בי כעס אבל הפך לנקודת מפנה. שנים אחר כך הבנתי שזו הייתה קריאת השכמה של אהבה. לקח לי לא מעט זמן להודות בכך שהיא העירה אותי בחזרה לחיים

לפעמים הגדולה האלוקית ביותר היא פשוט לשתוק, להכיל, ולאהוב. כך לימד הרמ״ק – וכך נבחנת נשמת האדם

חלק מהתהליך הבריא שאתה – תודה, הרב יונתן אבר – העברת אותנו, אנחנו בעשור השלישי יחד, היא העובדה שמעולם לא מכרת לנו שום לוקשים. סיפרת לנו את האמת על הכל, מראש

הוא פנה לנפטרת ואמר לה: "את רואה את בית הכנסת הזה? את מאות המתפללים שגודשים אותו מידי יום, שותים משהו חם ומתפללים באהבה? כל זה שלך!"

על חוף הים, אב לילדים מוצא את עצמו חסר אונים – בלי משקפיים, בלי טלפון, בלי מפתח שנפל אל המים. מתוך הייאוש, הוא מגלה גלים שלי אהבת ישראל סביבו

הזמר שיתף מסר לעוקביו: "מצווה על כל אדם לנטוע בליבו אהבה חזקה להוריו, ויאהבם אהבה עזה"

השחקן העביר מסר לעוקביו: "כל מה שעובר עלינו, בין בחיים האישיים ובין בכלליים, כעם ישראל, הם תוצאה ישירה של המעשים שלנו"

אם היינו יודעות כמה כל מילה שלנו יקרה וחשובה לפני השי"ת, היינו מזדקפות ומרגישות אהובות מאד. איך כתוב במלאכי פרק א'? "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'". בלי סוגריים וכוכביות החרגה או תנאים

הרצון להיות חלק ממערכת יחסים, או אם תרצו הרצון לאהבה ולזוגיות, דורש מאתנו להוריד הגנות, להתגלות לאחר ולעצמי בכל הרבדים שבי

השחקן שלח לעוקביו מסר חשוב: "כולם סובלים כי אנחנו לא מצליחים לתקן. עיקר העבודה זה 'ואהבת' – הנקודה הטובה בעצמנו, באחרים. גם אם אתה לא חושב כמוני"

בתמונה יש חבורת אנשים ברקע, שמהווים את פקטור "השכנים". ואז, במרכז התמונה, יש ילד

זעקות אימים, צרחות ואפילה / המון אדם נסים בבהלה / אש שורפת, מלחכת וכאב / שעד היום - עמוק בלב צורב

האם ידעתם שהמוח האנושי הוא גמיש? המח שלנו משתנה ללא הרף, מתאים את עצמו לשינויים. מדוע הגמישות הזו נחוצה לחינוך ילדים יותר מכל דבר אחר? כל התשובות

ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל

כאשר המציאות אינה אלא אוסף של פרטים אינדיבידואליים, הרי כל קיום של פרט אחר יכול בקלות לערער את קיומו של הפרט. ואז, מחלוקת היא רק עניין של זמן

אהבה, בניגוד לאופן התרבותי שלמדנו, לא באמת נוצרת מרגש, אלא מבחירה. לבחור כל יום, לא בהצהרות – במעשים

כהורים או מחנכים, אנחנו שואפים בכל לבנו לראות את ילדינו פורחים. אבל המציאות מלמדת אותנו שוב ושוב שכל ילד הוא עולם בפני עצמו, עם הקצב הייחודי לו