למי הכבוד הגדול הזה? לאלה שאהבו את ריבונם בזה העולם

בראש חודש אב שיבוא עלינו לטובה, נציין את ההילולה של אהרן הכהן, שמסמל את כוח האהבה. אהרן עבד את השם באהבה, בהתרגשות ובהתלהבות.

אהבה היא רגש חשוב לאין שיעור! את לא יכולה להתפלל בלי אהבה, את לא יכולה שיהיה לך שלום בית בלי אהבה, את לא יכולה לגדל את הילדים בלי אהבה, את לא יכולה חיבור עם הקדוש ברוך הוא בלי אהבה.

אומר רבי שמעון בזוהר: אצלנו הכל תלוי באהבה. "אנן בחביבותא תליא מילתא" – אהבה היא מילת מפתח.

בפרשת ואתחנן, שנקרא בעוד שבועיים, יש זוהר יפה מאוד שמדבר על אהבה. יום אחד רבי יוסי היה חלש, לא הרגיש טוב. באו רבי יהודה ורבי יצחק לבקר אותו. הם מגיעים אליו, והם רואים אותו כשהוא נופל על פניו וישן. ישבו וחיכו לו עד שיתעורר. כשהתעורר רבי יוסי, ראו שפניו מחייכות. אמר לו רבי אבא: דבר חדש ראית?

אמר להם רבי יוסי: עכשיו עלתה נפשי, וראיתי את כל הכבוד שעושים בשמיים לכל מי שמסר את עצמו על קדושת השם, וראיתי שיש נשמות שאחרי שהן מגיעות למעלה, הן נכנסות למדור מיוחד ועושים להן שם כבוד גדול, והקדוש ברוך הוא משתעשע איתן, ואין לי רשות לגלות מה ראיתי שם.

ואני שאלתי, אומר רבי יוסי, למי הכבוד הגדול הזה? למי עושים את הכבוד הגדול הזה? אמרו לי בשמיים: לאלה שאהבו את ריבונם בזה העולם!

וואו. אומר ר' יוסי, "וממה שראיתי שעושים להם בשמיים הוארו נפשי ולבי, ועל כן פניי מחייכות".

אמר על זה רבי אבא: "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו" (ישעיהו ס"ד, ג').

אחותי, את מחכה לו? את מחכה לקדוש ברוך הוא? כשאת בנפילה, את יודעת להפוך את הנפילה לתפילה, ולחכות לו?

ממשיך ואומר רבי יצחק בזוהר הקדוש: "כמה מדורים על מדורים יש לצדיקים בעולם ההוא, והמדור העליון הוא לאותם שנקשרה בהם אהבת השם".

מי שבעולם הזה קושרת את עצמה באהבת השם, מי שעוברת את ה"מסעי" של החיים ככה: מסע – י', עם השם, ולא מאבדת את האמונה, לא מאבדת את התקווה, היא לא נופלת - לאיזה שכר היא תזכה לעתיד לבוא!

ולמה? אומר רבי יצחק בזוהר: "משום שהקדוש ברוך הוא מתעטר באהבה".

את מבינה במה הקדוש ברוך הוא מתעטר? באהבה שלך! זה הכתר של בורא עולם, האהבה שלך.

בעזרת ה' אנחנו נכנסים לחודש אב. אב – אהבה. משנכנס אב, נכון, ממעטין בשמחה – אבל מרבין באהבה.