אהבה

"בסך הכל נדרשתי להסתכל במראה ולומר לעצמי חמש מילים פשוטות: 'אני אוהבת אותך כפי שאת'. אבל במקום המילים האלה – דמעות הציפו את עיני. אז הבנתי שאף פעם לא אהבתי את עצמי באמת. אבל למה?" – תמר יצחקוב בטור מיוחד על אהבה עצמית ביהדות, אהבת ה', ומה שביניהן

"היא אינה יודעת מי אני אבל אני יודע מי היא ומה היא הייתה", אמר הזקן ומיהר לבקר את אשתו החולה

מדוע אנו מבקשים בראש השנה להיות "מלאים מלוות כרימון"? הרי לעולם אדם אינו "מלא" מצוות, ותמיד יש לאן להתעלות. אלא שעולמו הרגשי והנפשי של האדם לעולם אינו ריק מתוכן – השאלה היא רק איזה תוכן. אם לא נמלא אותו בתוכן חיובי, בתורה – יתמלא חלילה בדברים אחרים

אחד הגולשים בתגובה: "אירוניה: עיתון מלא בשנאה נגד ימין, מתיישבים יהודים, נתניהו, ליכוד, דתיים וחרדים, בא ללמדנו איך להפיץ אהבה"

"ואהבת את ה' אלוקיך": אבל איך אפשר לצוות על הלב לאהוב?! לרגל ט"ו באב, יום האהבה, מוגשת לכם זווית מחשבה קצת אחרת, שתעלה את הלב על גדותיו באהבה. לה' יתברך...

הַיּוֹם, לְצַעֲרֵנוּ קוֹרְאִים לְט"ו בְּאָב "יוֹם הָאַהֲבָה". וְהָאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ בִּלְבּוּל גָּדוֹל בֵּין הַמֻּשָּׂג 'אַהֲבָה' לְ'תַאֲוָה'. אז מהו המקור האמיתי ליום זה?

למרבה הצער, משמעותו האמיתית של ט"ו באב כמעט ונשכחה. איזו אהבה היום הזה באמת מסמל? חדוה לוי במאמר מחזק