כשיבוא המשיח, וכל המסכים יוסרו, את פתאום תביני הכול. אני יוסף אחיכם

אחד הרגעים המרגשים בפרשה הוא המפגש של יוסף עם בנימין.

יוסף שואל את אחיו הקטן, יש לך אישה? והוא עונה לו: כן. יש לך בנים? כן, הוא עונה, עשרה בנים.

ואיך קוראים להם? שואל מושל מצרים, ובנימין נוקב בשמותיהם של בניו: בלע, בכר, אשבל, גרה, נעמן, אחי, ראש, מופים, חופים וארד...

יוסף שואל אותו: מה זה השמות המוזרים האלה?

ובנימין עונה בכאב... אההה, היה לי אח שהיה גדול ממני. כל ילד שנולד לי – זלגו עיני דמעות, ונזכרתי באחי שהלך בשבי. בכל פעם שהכנסתי בן בברית המילה, קראתי בשמו של אחי: בלע – שנבלע בין האומות, ארד – שירד לגלות והיו פניו דומים לוורד, וכו'.

באותה השעה נתגלגלו רחמי יוסף – וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו. אמר יוסף לאחיו: לא אמרתם לי שאחיו של זה מת? תדעו שהוא לא מת. אני קניתי אותו, אקראנו ויבוא אצלכם.

ויוסף מתחיל לקרוא: יוסף בן יעקב, בוא אצלי! בוא אצלי ותדבר עם אחיך...

והיו האחים מבוהלים מאוד, והיו נושאים את עיניהם בארבע פינות הבית, וחשבו: אוי, מאיפה הוא ייצא? ואיזה בושות יהיו לנו, ואיזה פחד, איך נסתכל לו בעיניים, שמכרנו אותו בגיל שבע עשרה? ויוסף מביט בהם ברחמים גדולים, וכשהוא רואה שהם מסתכלים לכל הכיוונים, הוא שואל אותם: למה אתם מסתכלים לכאן ולכאן? אני יוסף אחיכם!

מיד פרחה נשמתם ולא יכלו לענות אותו... אמר רבי יוחנן: אוי לנו מיום הדין, ווי לנו מיום תוכחה.

מה קורה כאן, שזה מרגש אותנו בכל פעם מחדש?

אחותי, התורה היא לא סיפורים, התורה היא הנשמה שלך. התורה מספרת על מפגשים עמוקים מאוד מאוד בנשמה שלנו, והמפגש הזה מרגש אותנו כל כך מפני שהוא מתאר את המפגש של האדם עם קונו. אומר ר' יוחנן, ומה יוסף, כשאמר לאחיו "אני יוסף" – פרחה נשמתם, כשעומד הקדוש ברוך הוא לדין, על אחת כמה וכמה!

כיוון שראה יוסף שהייתה להם בושה גדולה, אמר להם: גשו נא אלי, בואו.

תראי איזו אהבה הייתה לו אליהם – וכל אחד ואחד היה מנשקו ובוכה עליו, שנאמר: "וינשק לכל אחיו וייבך עליהם". וכשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא מתוך בכייה, כך כשיגאל ה' את ישראל – מתוך בכייה הוא גואלם, שנאמר: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם".

כשיבוא המשיח, וכל המסכים יוסרו, את פתאום תביני הכול, פתאום את תיראי את הנשמה הענקית שלך, את תראי שהנשמה שלך היא הרבה הרבה מעבר למה שראתה העין הגשמית שלך. את תראי את כל התיקונים ואת כל מה שעברת, ואת תבכי כל כך מהתרגשות, וה' יבכה איתך ביחד, וזה יהיה כל כך מתוק ומפויס, כל כך מרפא ומלא אהבה – ותביני את הסיבות לכל הכאבים.

מתוך דפי שירת הלב, לרפואת הילדה חגית בת שרהלה.