סיפורים לילדים

מָה חָסֵר לָהֶם?! שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ. הִיא הִתְבּוֹנְנָה סְבִיבָהּ וּפִתְאוֹם, הִגִּיעָה לְמַסְקָנָה חֲדָשָׁה. עוֹד רֶגַע שֶׁל מַחֲשָׁבָה. אִמָּא לֵוִי נִרְאֲתָה כְּמִי שֶׁמְּנַסָּה לְהִזָּכֵר בִּדְבַר מָה רָחוֹק

כָּל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת לֹא יָצְאָה הַתְּמוּנָה שֶׁל הַסָּב הַמְּקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל אַמְנוֹן. גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ הִרְבָּה לַחְשֹׁב עַל כָּךְ. הוּא רָצָה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁהִכִּיר

לְאַחַר שֶׁעָבַר כִּמְעַט חֹדֶשׁ מֵאוֹתוֹ בִּקּוּר, הִתְעַנְיֵן נַחוּם אִם אֶלְחָנָן הִשְׁתַּנָּה. הַאִם הִצְלִיחַ כְּבָר לְהִתְרַגֵּל לְבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ. הַתְּשׁוּבָה לֹא מַמָּשׁ הִפְתִּיעָה אוֹתוֹ

כָּל הַדֶּרֶךְ חָשׁ שֵׁם טוֹב כְּאִלּוּ נִמְלָא מִישָׁאֵל רוּחַ חֲדָשָׁה. הוּא הָיָה פָּחוֹת כָּפוּף, וּצְעָדָיו הָיוּ יַצִּיבִים יוֹתֵר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל מִישָׁאֵל, הוּא טָפַח עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: הִנְעַמְתָּ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ. תְּבֹרַךְ!

יוֹחַאי הִתְאוֹשֵׁשׁ בִּמְהִירוּת. לְמַזָּלוֹ זוֹ לֹא הָיְתָה נְפִילָה כּוֹאֶבֶת. מִי שֶׁלֹּא נִצְּלוּ הָיוּ כַּמָּה בֵּיצִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ. יוֹחַאי הִבִּיט לְאָחוֹר בְּנִסָּיוֹן לְהָבִין מָה גָּרַם לִנְפִילָתוֹ, וְקָפַץ אֶת שְׂפָתָיו

יַעֲקֹב גִלְגֵּל אֶת עֵינָיו וְהִתְאַפֵּק לֹא לְהָגִיב. מָה יֵשׁ לְאֶפְרַיִם לוֹמַר עַכְשָׁו... "דְּמָמָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ!", הוּא הִשְׁוִיץ. "לָכֶם יֵשׁ אוֹתָהּ רַק פַּעַם בְּשָׁבוּעַ"

כָּל הַתֵּרוּצִים שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת כְּדֵי לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ שָׁכַחְתִּי אֶת הַמַּגְהֵץ כָּךְ, לֹא הוֹעִילוּ לַהַרְגָּשָׁה הָרָעָה שֶׁלִּי, וְלַכַּעַס שֶׁלִּי עַל עַצְמִי. אֵיזוֹ טָעוּת!...

כָּל הָאִמָּהוֹת עָזְבוּ אֶת הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלָּהֶן וְאָצוּ רָצוּ לִרְאוֹת מַה קָּרָה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַל הַזְּאֵב, אָסְפוּ הָאִמָּהוֹת אֶת יַלְדֵיהֶן וְאָמְרוּ לָהֶם: "יְלָדִים, דְּעוּ לָכֶם שֶׁבַּיַּעַר מִסְתּוֹבֵב זְאֵב! מֵהַיּוֹם – דַּי לַמְּרִיבָה הַשְּׁטוּתִית שֶׁלָּכֶם! בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן שִׂחֵק כָּל אֶחָד מִכֶּם לְבַדּוֹ, אֲבָל מֵהַיּוֹם עֲלֵיכֶם לְשַׂחֵק בְּיַחַד, כְּמוֹ לִפְנֵי הַמְּרִיבָה!"

שְׁנֵי הַבָּנִים שָׁמְעוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה וְאֶת פִּתְרוֹנָהּ, וּמִיָּד הֵחֵלּוּ לְחַשֵּׁב וְלִבְדֹּק כֵּיצַד מַגִּיעִים אֶל הַפִּתְרוֹן הַזֶּה. הַבֵּן הַגָּדוֹל וְהָרָשָׁע הִתְחִיל לְחַשֵּׁב, אֲבָל הָיוּ לוֹ טָעֻיּוֹת, כִּי הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד. הַפִּתְרוֹן שֶׁלּוֹ יָצָא שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִזֶּה שֶׁנָּתַן הַמֶּלֶךְ

"הֲכִי טוֹב לְהַשְׁאִיר אֶת הַכֹּל פֹּה", הֶחְלִיט הַסּוֹחֵר. "אֲכַסֶּה הַכֹּל בְּחוֹל, וְאַף אֶחָד לֹא יְנַחֵשׁ שֶׁיֵּשׁ כָּאן אוֹצָר. אַחַר-כָּךְ אָבִיא לְכָאן אֶת אִשְׁתִּי וִילָדַי, אֶקְנֶה אֶת כָּל בֵּית הַמָּלוֹן עִם הֶחָצֵר שֶׁסְּבִיבוֹ, וְזֶהוּ! כָּל הָאוֹצָר הֶעָצוּם יִהְיֶה שֶׁלָּנוּ!"

"אִיצִיק, מַה קָּרָה לְךָ? תִּרְאֶה אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה!" קָרָא אַבָּא שֶׁל אִיצִיק בְּכַעַס. "שָׁכַחְתָּ מִי אַתָּה?! שָׁכַחְתָּ כֵּיצַד יֶלֶד מְחֻנָּךְ כָּמוֹךָ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג?! אֵיךְ יֶלֶד שֶׁל מִשְׁפָּחָה כָּל-כָּךְ נִכְבֶּדֶת יָכוֹל לְהִשְׁתּוֹלֵל בְּלִי גְּבוּלוֹת, לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל הַכְּלָלִים וּלְהִתְלַכְלֵךְ בְּצוּרָה כָּזֹאת?"

הֵי הוֹפְּ – הָאֶבֶן פָּגְעָה בַּכִּרְכָּרָה! כֻּלָּם הָיוּ הֲמוּמִים. מִיהוּ הַחֻצְפָּן שֶׁזָּרַק אֶבֶן עַל הַכִּרְכָּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ? הַפַּחַד הָיָה גָּדוֹל. הַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ בִּנְסִיעָתוֹ, אֲבָל כַּמָּה חַיָּלִים נִשְׁאֲרוּ בָּאֵזוֹר כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַיֶּלֶד הֶחָצוּף

"הַחֲבִילָה שֶׁהֵבֵאתָ אֵינָהּ הַחֲבִילָה שֶׁלִּי!" פָּסַק הַסּוֹחֵר מִיָּד. "מָה?!" תָּמַהּ הַסַּבָּל, "מִי אָמַר לְךָ שֶׁזּוֹ אֵינָהּ הַחֲבִילָה שֶׁלְּךָ?! הֲרֵי בִּכְלָל לֹא רָאִיתָ אֶת הַחֲבִילָה שֶׁהֵבֵאתִי, הִיא מֻנַּחַת בַּחוּץ לְיַד הַדֶּלֶת!"

חָשַׁב הַשַּׂר וְנִזְכַּר: הֲרֵי הַמֶּלֶךְ לֹא מַרְשֶׁה לִי לְהִתְעָרֵב! אֲבָל אַחֲרֵי מַחְשָׁבָה נוֹסֶפֶת הוּא הֶחְלִיט: הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי לֹא הִתְכַּוֵּן לְהִתְעָרְבוּת כָּזֹאת – שֶׁבָּהּ אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֲנִי הַצּוֹדֵק. הֲרֵי בֶּאֱמֶת אֵין לִי גִּבֶּנֶת! אַסְכִּים לְהִתְעָרֵב עִם הָרוֹזֵן

פִּתְאוֹם נִשְׁמְעָה הַכְרָזָה בָּרַמְקוֹל: "מְבַקְּרִים יְקָרִים! שְׁעַת הַבִּקּוּר בְּגַן הַחַיּוֹת הִסְתַּיְּמָה! כֻּלָּם מִתְבַּקְּשִׁים לָצֵאת מֵהַגַּן. בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת יִנָּעֲלוּ הַשְּׁעָרִים"

קָם הָאִישׁ וְיָצָא לְכִוּוּן הָאַרְמוֹן. רֶגַע אֶחָד הוּא עָמַד בְּשֶׁקֶט לְיַד הַשַּׁעַר, וּבָרֶגַע הַבָּא פָּרַץ פְּנִימָה וְהִתְחִיל לָרוּץ וְלָרוּץ. הַשּׁוֹמְרִים נִדְהֲמוּ לְרֶגַע, וּמִיָּד מִהֲרוּ לָרוּץ אַחֲרָיו. הוּא בָּרַח מֵהֶם וְרָץ בִּמְהִירוּת אַדִּירָה, וְעַד שֶׁהַשּׁוֹמְרִים הִצְלִיחוּ לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ – הוּא כְּבָר עָמַד מוּל הַמֶּלֶךְ

הוּא לֹא הִתְאַפֵּק, וּפָנָה בִּכְאֵב לֶ"חָפֵץ חַיִּים": "מַדּוּעַ מְנַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם?! הֲרֵי הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיכֶם בְּכָבוֹד גָּדוֹל!"

הוּא נִגַּשׁ מִיָּד לַמְּלָאכָה: הִזְמִין אֶת בַּעֲלֵי הַמִּקְצוֹעַ הֲכִי טוֹבִים, קָרָא לַקַּבְּלָנִים הַמִּקְצוֹעִיִּים בְּיוֹתֵר, וְהוֹרָה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּחֳמָרִים הֲכִי יְקָרִים וְאֵיכוּתִיִּים שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוּק, כְּדֵי לִבְנוֹת אַרְמוֹן מְפֹאָר בְּאֵיכוּת גְּבוֹהָה מְאֹד

"בְּסֵדֶר", אָמַר שַׁבְּתַאי. הוּא הִתְיַשֵּׁב מוּל חַצְקְל הָעֶגְלוֹן הַמְנֻסֶּה, וְחַצְקְל הִתְחִיל לִבְחֹן אוֹתוֹ: "מָה עַל הָעֶגְלוֹן לַעֲשׂוֹת", פָּתַח חַצְקְל בִּשְׁאֵלָה, "אִם הוּא נוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ, הָעֲגָלָה עֲמוּסָה בַּאֲנָשִׁים, וּפִתְאוֹם שׁוֹקַעַת הָעֲגָלָה בְּבֹץ וְהַסּוּסִים לֹא מַצְלִיחִים בְּשׁוּם אֹפֶן לְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַבֹּץ?"

הַצִּיּוּר הָיָה מְדֻיָּק וּמְיֻחָד מְאֹד. הַמֶּלֶךְ יָשַׁב וּבָחַן אוֹתוֹ הֵיטֵב, וּלְפֶתַע שָׂם לֵב שֶׁהַצַּיָּר לֹא סִמֵּן בַּצִּיּוּר חַלּוֹן אֶחָד שֶׁל הָאַרְמוֹן. "חָסֵר כָּאן חַלּוֹן", הִצְבִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַל הַמָּקוֹם בַּצִּיּוּר. "הוֹ, זֶה חֵלֶק קָטָן מְאֹד בַּצִּיּוּר", הִסְבִּיר הַצַּיָּר, "מְדֻבָּר רַק בְּמִסְפַּר קַוִּים קְטַנִּים שֶׁלֹּא צִיַּרְתִּי"