פרשת עקב לילדים

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" (דברים ח, י)

עָנִי אֶחָד רָצָה מְאֹד לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ. "אֲנִי כָּל-כָּךְ מִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ", חָשַׁב כָּל הַיָּמִים, "אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לוֹ עַל הַצָּרוֹת שֶׁלִּי, עַל הָרָעָב שֶׁל יְלָדַי וְעַל כָּל הַבְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי. אוּלַי יַעֲזֹר לִי הַמֶּלֶךְ וְיִתֵּן קְצָת כֶּסֶף שֶׁיִּפְתֹּר אֶת הַבְּעָיוֹת". 

הֶעָנִי יָדַע שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא פָּשׁוּט לְהִכָּנֵס אֶל הָאַרְמוֹן. בַּשַּׁעַר עוֹמְדִים חַיָּלִים וְשׁוֹמְרִים הֵיטֵב, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָעֵז לְהִכָּנֵס בְּלִי רְשׁוּת. גַּם אִם הוּא יַצְלִיחַ לַעֲבֹר בַּשַּׁעַר הַחִיצוֹנִי – הַשּׁוֹמְרִים שֶׁלְּיַד הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית יַעַצְרוּ אוֹתוֹ וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.

"מַה יִּהְיֶה?" חָשַׁב הֶעָנִי הָאֻמְלָל, "אֲנִי כָּל-כָּךְ רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ! הַאִם לֹא אֶזְכֶּה לְכָךְ לְעוֹלָם?" כָּךְ הָיָה בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח לְעַצְמוֹ, וּבֵינְתַיִם הָיָה חוֹשֵׁב וּמְתַכְנֵן אֵיךְ יוּכַל בְּכָל זֹאת לְהִתְגַּנֵּב לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן.

בְּאַחַד הַיָּמִים הֶחְלִיט הֶעָנִי: "זֶהוּ, הַיּוֹם אֲנִי נִכְנָס אֶל הַמֶּלֶךְ! לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי שׁוּם דָּבָר, וְאַף חַיָּל לֹא יַצְלִיחַ לַעֲצֹר אוֹתִי. אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אֶתֵּן לְאִישׁ לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר".

קָם הָאִישׁ וְיָצָא לְכִוּוּן הָאַרְמוֹן. רֶגַע אֶחָד הוּא עָמַד בְּשֶׁקֶט לְיַד הַשַּׁעַר, וּבָרֶגַע הַבָּא פָּרַץ פְּנִימָה וְהִתְחִיל לָרוּץ וְלָרוּץ. הַשּׁוֹמְרִים נִדְהֲמוּ לְרֶגַע, וּמִיָּד מִהֲרוּ לָרוּץ אַחֲרָיו. הוּא בָּרַח מֵהֶם וְרָץ בִּמְהִירוּת אַדִּירָה, וְעַד שֶׁהַשּׁוֹמְרִים הִצְלִיחוּ לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ – הוּא כְּבָר עָמַד מוּל הַמֶּלֶךְ.

"אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ", הִתְחִיל הֶעָנִי לִבְכּוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל.

"בּוֹא הֵנָּה, צֵא מִכָּאן מִיָּד!" צָעֲקוּ עָלָיו הַחַיָּלִים. 

אֲבָל בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: "תְּנוּ לוֹ, הוּא כָּל-כָּךְ הִתְאַמֵּץ לְהִכָּנֵס... שֶׁיְּדַבֵּר, נִשְׁמַע מַה הוּא רוֹצֶה. אֲנִי מַקְצִיב לוֹ חֲמֵשׁ דַּקּוֹת מִזְּמַנִּי".

וְהֶעָנִי, נִרְגָּשׁ כֻּלּוֹ, הִתְחִיל לְדַבֵּר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ... אֲנִי רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ... אֵין לִי כֶּסֶף – אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא יָכוֹל לִקְנוֹת לֶחֶם לַיְלָדִים... הֵי, רֶגַע!" פִּתְאוֹם נֶעֱצַר הֶעָנִי, הִבִּיט בְּסַקְרָנוּת עַל הַכֶּתֶר שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אֵיזֶה יַהֲלוֹם יָפֶה יֵשׁ עַל הַכֶּתֶר! מְעַנְיֵן, אֵיפֹה קוֹנִים כָּזֶה יַהֲלוֹם?"

הַמֶּלֶךְ נִדְהַם וְאָמַר לֶעָנִי: "הֲרֵי בָּאתָ לְכָאן כְּדֵי לְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת, לֹא כְּדֵי לְהִתְפַּעֵל מֵהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבַּכֶּתֶר. עָלֶיךָ לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁעוֹמֵד לִרְשׁוּתְךָ!"

"כֵּן, נָכוֹן", אָמַר הֶעָנִי, "רָצִיתִי גַּם לְבַקֵּשׁ עַל הַיְלָדִים שֶׁלִּי – הֵם חוֹלִים, וְ... הֵי, רֶגַע, מַה זֶּה שָׁם? זֹאת הַוִּיטְרִינָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ? בַּחַיִּים שֶׁלִּי לֹא רָאִיתִי כָּזֹאת וִיטְרִינָה מְעַנְיֶנֶת! וְהַצִּפּוֹר הַזֹּאת שָׁם בַּחַלּוֹן – אֵיזוֹ צִפּוֹר נְדִירָה! מַה הִיא מְחַפֶּשֶׂת כָּאן?"

רָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהֶעָנִי לֹא מְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַיְקָרָה, וְאָמַר לַחַיָּלִים שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵהָאַרְמוֹן...

הַנִּמְשָׁל הוּא – בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן. יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת נִפְלָאָה שֶׁל כַּמָּה דַּקּוֹת לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם עַל הַצְּרָכִים שֶׁלָּנוּ – עַל הַפַּרְנָסָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, עַל בְּרָכָה וִישׁוּעָה וְעַל עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁמְּפָרְטִים אוֹתָם בְּבִרְכַּת-הַמָּזוֹן. אֲבָל יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר הַזֶּה, חוֹשְׁבִים תּוֹךְ כְּדֵי הַבְּרָכָה עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים בִּכְלָל. הֲרֵי אֲנַחְנוּ בְּאֶמְצַע לְבַקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ – הַאִם זֶה יָפֶה שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ עָסוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים? הֲרֵי זֶה מוּזָר וַחֲסַר-טַעַם!

כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אֶת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ, נִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְכַּוֵּן וּלְהִתְרַכֵּז בְּמִלּוֹת הַבְּרָכָה, וְהַשֵּׁם יִשְׁמַע לְקוֹלֵנוּ וִימַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ.