סיפורי ילדים

מי לא שומר על הניקיון?

בְּכָל פַּעַם שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה נִרְאוּ אוֹרְחִים מְמַהֲרִים לְהִכָּנֵס פְּנִימָה מֵהַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיב. הֵם נִעֲרוּ אֶת מְעִילֵיהֶם מְעַט וְאֶת הַמִּטְרִיּוֹת, וְנִכְנְסוּ לָאוּלָם. הָרִצְפָּה בַּכְּנִיסָה הָפְכָה רְטֻבָּה מֵרֶגַע לְרֶגַע

אא

הַגֶּשֶׁם יָרַד בִּרְצִיפוּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת. כְּבִישִׁים וּמִדְרָכוֹת נִרְטְבוּ כַּהֹגֶן, וּשְׁלוּלִיּוֹת מִלְּאוּ אוֹתָם. מִי שֶׁנֶּאֱלַץ לִהְיוֹת בָּרְחוֹב נִסָּה לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת הַמִּטְרִיָּה אוֹ כּוֹבַע בַּמְּעִיל. לֹא בְּהַצְלָחָה יְתֵרָה. אִי אֶפְשָׁר לְהִתְחַמֵּק לְגַמְרֵי מֵהַגֶּשֶׁם. אִם הָרֹאשׁ נִשְׁאַר יָבֵשׁ, הָרַגְלָיִם וּקְצָווֹת הַמְּעִילִים מִתְרַטְּבִים, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַנַּעֲלַיִם וְהַמַּגָּפַיִּם בָּהֶם נִדְבָּקִים הַבֹּץ וְהָרְטִיבוּת, כִּי אֵין אֶפְשָׁרוּת לֹא לִדְרֹךְ עַל הַמִּדְרָכָה הַשְּׁטוּפָה בְּמַיִם וּבְלִכְלוּךְ.

בִּקּוּר תָּמִים וְשִׁגְרָתִי שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים בַּמַּכֹּלֶת בְּיוֹם חָרְפִּי שֶׁכָּזֶה, הוֹפֵךְ אֶת הָרִצְפָּה שָׁם לִמְלֻכְלֶכֶת מְאֹד. מֵילָא אִם אָדָם אֶחָד נִכְנַס, אֲבָל אֵין הַמַּצָּב כָּךְ, כָּל לָקוֹחַ שֶׁנִּכְנַס לַמַּכֹּלֶת, מֵבִיא אִתּוֹ אֶת מְנָת הָרְטִיבוּת שֶׁלּוֹ בִּנְעָלָיו, וְהַכְּתָמִים שֶׁנּוֹצָרִים עַל הָרִצְפָּה אֵינָם מְלַבְּבִים. הַשְּׁטִיחוֹן הַקָּטָן הַמֻּצָּב דֶּרֶךְ קֶבַע בְּפִנַּת הַמַּכֹּלֶת, לֹא הוֹעִיל הַרְבֵּה. מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת וְשָׂם לֵב לַצֹּרֶךְ לְנַקּוֹת אֶת הַנַּעֲלַיִם הֵיטֵב, הֵנִיס מְעַט מְאֹד לִכְלוּךְ, אֲבָל הָיוּ רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁמִּהֲרוּ אוֹ סְתָם לֹא שָׂמוּ לֵב, וְכָל הַבּוֹץ בַּנַּעֲלַיִם הֻטְבַּע הֵיטֵב עַל הָרִצְפָּה.

אַהֲרֹן בַּעַל הַמַּכֹּלֶת הָיָה מְנַצֵּל דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם בִּזְמַן שֶׁהַמַּכֹּלֶת הָיְתָה רֵיקָה, וּמַעֲבִיר מַטְלִית עַל הָרִצְפָּה כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְהָקֵל עַל הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהּ, אֲבָל גַּם הוּא יָדַע שֶׁבְּיוֹם כָּזֶה גּוֹרָלָהּ שֶׁל הָרִצְפָּה נֶחְרָץ לִהְיוֹת בְּמַצָּב לֹא סִימְפַּטִּי שֶׁכָּזֶה. הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלּוֹ בְּוַדַּאי מְבִינִים אֶת הָעִנְיָן, וּבְכָל זֹאת לֹא הָיָה נוֹחַ לוֹ כָּךְ. גַּם פִּסַּת קַרְטוֹן שֶׁתָּלַשׁ מִקֻּפְסָא גְּדוֹלָה הֻנְּחָה בַּכְּנִיסָה, כְּדֵי לְהָקֵל מְעַט. אַהֲרֹן יָדַע שֶׁאֵין לוֹ הַרְבֵּה מָה לַעֲשׂוֹת. רִצְפָּה נְקִיָּה מִכִּתְמֵי בּוֹץ אֵינָהּ מַתְאִימָה לְיוֹם גָּשׁוּם. הוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְעַלֵּם עַד כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל הָיָה.

כָּךְ קוֹרֶה גַּם בְּעוֹד מְקוֹמוֹת הַצְּרִיכִים לְשָׁרֵת צִבּוּר גָּדוֹל, בַּבַּנְק, בִּסְנִיף הַדֹּאַר, בַּחֲנוּיוֹת שׁוֹנוֹת, וּבְמִרְפָּאוֹת. אִם תְּשַׁלְבוּ יוֹם גָּשׁוּם עִם יֶלֶד שֶׁאוֹהֵב גֶּשֶׁם וּשְׁלוּלִיּוֹת, הֲרֵי זֶה מַתְכּוֹן בָּדוּק לְכִתְמֵי בּוֹץ מִטְּבִיעוֹת נַעֲלַיִם.

נְחֶמְיָה הוּא יֶלֶד כָּזֶה. כְּשֶׁטִּפּוֹת גֶּשֶׁם מְנַקְּדוֹת אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן, הוּא מֵכִין אֶת הַמַּגָּפַיִם שֶׁלּוֹ. אֵלּוּ מַגָּפַיִם אֲטוּמִים הָעֲשׂוּיִים מִגּוּמִי מְיֻחָד. כָּךְ שֶׁאִם הוּא נִכְנַס לַשְּׁלוּלִית, אוֹ סְתָם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם, אַף טִפָּה לֹא נִכְנַס אֲלֵיהֶם, וְהָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ נִשְׁאֲרוֹת יְבֵשׁוֹת.

נְחֶמְיָה בְּהֶחְלֵט נֶהֱנָה בַּגֶּשֶׁם, הַבְּעָיָה הִיא שֶׁהוּא לֹא מַבְדִּיל בֵּין שְׁלוּלִית רְגִילָה שֶׁל הִתְקַוּוּת שֶׁל מַיִם לְבֵין תַּעֲרֹבֶת חוֹל וּמַיִם, מָה שֶׁיּוֹצֵר בּוֹץ לֹא נָעִים. נְחֶמְיָה מְשַׁכְשֵׁךְ אֶת רַגְלָיו בְּכָל מָה שֶׁהוּא נִתְקָל בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מִיּוֹם לִמּוּדִים. מַגָּפָיו סוֹפְגִים הַכֹּל בִּדְמָמָה. הַגֶּשֶׁם סוֹחֵף גַּרְגְּרֵי חוֹל מֵהַגִּנּוֹת הַצִּבּוּרִיּוֹת, הַמִּדְרָכוֹת מִתְלַכְלְכוֹת כַּהֹגֶן. נְחֶמְיָה לֹא מְדַלֵּג מֵעַל כִּתְמֵי הַבּוֹץ, אֶלָּא דּוֹרֵךְ עֲלֵיהֶם וְנֶהֱנֶה לִרְאוֹת אֶת טְבִיעוֹת מַגָּפָיו הַיּוֹצְרוֹת צוּרוֹת יָפוֹת בַּבּוֹץ. מָה שֶׁהוּא לֹא לוֹקֵחַ בַּחֶשְׁבּוֹן בַּהֲנָאָה שֶׁלּוֹ הוּא שֶׁהַבּוֹץ נִדְבַּק לְמַגָּפָיו הֵיטֵב. וְעָם כָּל הַ"כְּבוּדָּה" הַזּוֹ הוּא מַגִּיעַ הַבַּיְתָה. גּוּשֵׁי בּוֹץ קְטַנִּים מְלַוִּים אֶת צְעָדָיו וְיוֹצְרִים סִימָנֵי דֶּרֶךְ מַרְשִׁיעִים הַמְאַלְּצִים לְנַגֵּב אֶת הָרִצְפָּה בִּסְחָבָה.

"תַּחְלֹץ אֶת הַמַּגָּפַיִם בַּכְּנִיסָה!" מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ בְּכָל פַּעַם, אֲבָל נְחֶמְיָה שׁוֹכֵחַ.

"אַתָּה חַיָּב לִדְרֹךְ בְּכָל הַבּוֹץ הַזֶּה?" נִשְׁמָעִים הַטּוֹנִים הַכְּעוּסִים.

"הָיָה גֶּשֶׁם בְּכָל מָקוֹם!" נְחֶמְיָה מִצְטַדֵּק, אֲבָל בְּסֵתֶר לִבּוֹ הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לַעֲקֹף אֶת הַשְּׁלוּלִיּוֹת הַמְּלֻכְלָכוֹת, אֲבָל לֹא הִתְאַפֵּק לֵהָנוֹת כַּמָּה רְגָעִים.

הַמַּגָּפַיִם כָּל כָּךְ מְחַמְּמִים אֶת רַגְלָיו, וּלְאַחַר שָׁעוֹת שֶׁהֵם עַל רַגְלָיו הוּא מִתְעַיֵּף לַחְלֹץ אוֹתָם, כִּי בָּרֶגַע שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֹאת, עוֹטֶפֶת קְרִירוּת לֹא נְעִימָה אֶת רַגְלָיו. נְחֶמְיָה חוֹשֵׁב: קְצָת מַגְזִימִים עִם הַהֶעָרוֹת שֶׁמְּעִירִים לִי בַּבַּיִת, טְבִיעוֹת הַבּוֹץ שֶׁנִּכְנָסוֹת הַבַּיְתָה יְכוֹלוֹת לְהֵעָלֵם בְּנִגּוּב אֶחָד קַלִּיל. לָמָּה לַעֲשׂוֹת מִכָּל הָעִנְיָן סִפּוּר גָּדוֹל... אִם הָיוּ רוֹאִים אִיךְ נִרְאָה הַמִּסְדְרוֹן לְיַד הַכִּתָּה שֶׁלּוֹ, אַף אֶחָד לֹא הָיָה מִתְרַגֵּשׁ. כְּשֶׁתַּלְמִידִים רַבִּים מַגִּיעִים בְּיוֹם גֶּשֶׁם אֶל הַכִּתּוֹת, מִתְמַלֵּא הַמִּסְדְרוֹן בַּהֲמוֹן כִּתְמֵי רְטִיבוּת מְלֻכְלָכִים. אַף אֶחָד לֹא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, יֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לִשְׁטֹף אֶת הַמִּסְדְרוֹן אַחֲרֵי שֶׁהַלִּמּוּדִים מִסְתַּיְּמִים, כִּי כְּשֶׁהֵם מַגִּיעִים לַלִּמּוּדִים בְּיוֹם הַמָּחֳרָת אֵין זֵכֶר לָרִצְפָּה הַמְּלֻכְלֶכֶת שֶׁהָיְתָה אֶתְמוֹל. הַכֹּל סָבִיב נָקִי.

הַתֵּרוּץ הַזֶּה לֹא הוֹעִיל לִנְחֶמְיָה בַּבָּיִת. בֵּית סֵפֶר שׁוֹנֶה מִבַּיִת. אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר רִצְפָּה מְלֻכְלֶכֶת. זֶה לֹא נָעִים וְלֹא מְכֻבָּד. כְּשֶׁהַדָּבָר קוֹרֶה בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר שֶׁהַבַּיִת כְּבָר נֻקָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְעוֹד נוֹתְרוּ כַּמָּה מְשִׂימוֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, זֶה עָלוּל לְהַלְחִיץ...

אוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה גָּשׁוּם לְמַדַּי בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁנְּחֶמְיָה אָהַב. הַגֶּשֶׁם פָּסַק זְמַן מָה לִפְנֵי סִיּוּם הַלִּמּוּדִים. נְחֶמְיָה מָצָא שְׁלוּלִיּוֹת רַבּוֹת שֶׁהוֹפִיעוּ בְּכָל מָקוֹם, וְהוּא כִּבֵּד כָּל אַחַת בְּשִׁכְשׁוּךְ קַלִּיל. עַל הַמַּיִם צָפוּ עָלִים צְהַבְהַבִּים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים שֶׁבָּרְחוֹב. נְחֶמְיָה דִּמָּה לִרְאוֹת אוֹתָם כְּאִלּוּ הָיוּ סִירוֹת קְטַנּוֹת. הוּא דָּחַק אוֹתָן בְּמַגָּפָיו מִצַּד לְצַד. הָיָה לוֹ מַצַּב רוּחַ מְצֻיָּן. הַיּוֹם הֵם קִבְּלוּ אֶת הַמִּבְחָן הַקָּשֶׁה בִּגְמָרָא, וְהוּא קִבֵּל צִיּוֹן גָּבוֹהַּ, צִיּוֹן שֶׁלֹּא חָשַׁב שֶׁיְּקַבֵּל. הַשְּׁלוּלִיּוֹת רַק הִגְבִּירוּ אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ, וְדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה הָיְתָה מְרוֹמֶמֶת. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לְהוֹרָיו אֶת הַמִּבְחָן. הֵם יִהְיוּ מְרֻצִּים.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה מִהֵר לַמִּטְבָּח, שָׁם יָדַע, אִמָּא שֶׁלּוֹ נִמְצֵאת, טוֹרַחַת עַל מַטְעַמֵּי הַשַּׁבָּת. הָרֵיחוֹת שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַבַּיִת, וְשִׁקְשׁוּקֵי הַכֵּלִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא טָעָה בַּהַשְׁעָרָה.

"אִמָּא!" קָרְנוּ פָּנָיו שֶׁל נְחֶמְיָה בְּשִׂמְחָה, "תִּרְאִי אֶת הַמִּבְחָן!"

אִמָּא שֶׁלּוֹ בֵּרְכָה אוֹתוֹ בְּ"יִישַׁר כֹּחַ" גָּדוֹל. יֵשׁ לָהּ נַחַת גְּדוֹלָה מִנְּחֶמְיָה שֶׁלָּהּ.

הַחִיּוּךְ נִמְחָה מֵהַשְּׂפָתַיִם שֶׁל נְחֶמְיָה בְּרֶגַע אֶחָד.

"נְחֶמְיָה!" בָּקְעָה קְרִיאָה כְּעוּסָה אֶת הָאֲוִירָה הַנְּעִימָה שֶׁהָיְתָה בַּמִּטְבָּח. זוֹ הָיְתָה אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה אוֹרְנָה.

"תִּרְאֶה מָה עָשִׂיתָ!" הִיא הִצְבִּיעָה לְכִוּוּן הָרִצְפָּה.

כִּתְמֵי בּוּץ בְּרוּרִים עִם כַּמָּה עָלִים רְטֻבִּים וּמְלֻכְלָכִים קִשְּׁטוּ אֶת הָרִצְפָּה. נְחֶמְיָה קָפַץ אֶת שְׂפָתָיו. זֶה בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה נָעִים. מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת פָּשׁוּט שָׁכַח לְנַקּוֹת אֶת הַמַּגָּפַיִם בַּכְּנִיסָה. הוּא הָיָה מְרֻכָּז בָּרָצוֹן לְהַרְאוֹת לְאִמָּא שֶׁלּוֹ אֶת הַמִּבְחָן, וְשָׁכַח כְּלָל חָשׁוּב.

"כְּבָר סִיַּמְתִּי לִשְׁטֹף", רָטְנָה אוֹרְנָה, "יֵשׁ עוֹד הֲמוֹן דְּבָרִים לְהַסְפִּיק לִפְנֵי שַׁבָּת. עַכְשָׁו אֶצְטָרֵךְ לִשְׁטֹף שׁוּב! מָה אַתָּה חוֹשֵׁב לְעַצְמְךָ? אֵין לִי זְמַן מְיֻתָּר הַיּוֹם!"

נְחֶמְיָה מִהֵר לַכְּנִיסָה כְּדֵי לַחְלֹץ אֶת הַמַּגָּפַיִם, וְלֹא הֶאֱמִין כַּמָּה בּוֹץ נִדְבַּק בַּתַחְתִּית. אוּלַי הַיּוֹם הִגְזִים קְצָת בַּ"בִּקּוּר" שֶׁלּוֹ אֶת הַשְּׁלוּלִיּוֹת...

לְאַחַר שֶׁאוֹרְנָה שָׁטְפָה שׁוּב אֶת הָרִצְפָּה, טְבִיעוֹת הַבּוֹץ נֶעֶלְמוּ, שׁוּב חָשַׁב נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִזֶּה עִנְיָן גָּדוֹל. הִנֵּה תּוֹךְ כַּמָּה רְגָעִים הַכֹּל מִסְתַּדֵּר. זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן. זֶה לֹא נוֹרָא!...

בְּיוֹם רִאשׁוֹן רָאָה נְחֶמְיָה בְּמוֹ עֵינָיו שֶׁכִּתְמֵי רְטִיבוּת וּבוֹץ עֲלוּלִים לִהְיוֹת מְסֻכָּנִים מֵעֵבֶר לָעֻבְדָּה שֶׁהַמַּרְאֶה לֹא מִלְּבַב. בָּאוּלָם הַקָּטָן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת בָּרְחוֹב שֶׁלָּהֶם, נֶעֶרְכָה שִׂמְחַת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁל יוֹאֵל, בֶּן דּוֹדוֹ. לַמְרוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ הִגִּיעוּ אוֹרְחִים רַבִּים, וּמִלְּאוּ אֶת הָאוּלָם. בִּפְנִים הָיָה חַם, נָעִים וּמָלֵא שִׂמְחָה, וּבַחוּץ הָיָה גָּשׁוּם וְקַר. נְחֶמְיָה שִׂחֵק עִם בְּנֵי דּוֹדָיו וְעוֹד יְלָדִים שֶׁהִגִּיעוּ לַשִּׂמְחָה, בַּמָּבוֹא שֶׁל הָאוּלָם.

בְּכָל פַּעַם שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה נִרְאוּ אוֹרְחִים מְמַהֲרִים לְהִכָּנֵס פְּנִימָה מֵהַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיב. הֵם נִעֲרוּ אֶת מְעִילֵיהֶם מְעַט וְאֶת הַמִּטְרִיּוֹת, וְנִכְנְסוּ לָאוּלָם. הָרִצְפָּה בַּכְּנִיסָה הָפְכָה רְטֻבָּה מֵרֶגַע לְרֶגַע. רְטֻבָּה וּמְלֻכְלֶכֶת בִּכְתָמִים חוּמִים. אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב לָעִנְיָן, כִּי כָּל הָאוֹרְחִים מִהֲרוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָאוּלָם הַמְּחֻמָּם, מוֹתִירִים אַחֲרֵיהֶם שְׁבִילִים רְטֻבִּים.

נְחֶמְיָה עָמַד בְּמֶרְחַק מָה מֵהַכְּנִיסָה. הוּא קָלַט אֶת הַכֶּתֶם הָעֲנָק, הָרָטֹב וְהַמְּלֻכְלָךְ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע חָשַׁב כַּמָּה טוֹב שֶׁזֶּה שָׁם וְלֹא בְּתוֹךְ הָאוּלָם. זֶה לֹא הָלַם אֶת הָאֵרוּעַ הַמְכֻבָּד. נִגּוּנִים שְׂמֵחִים מִלְּאוּ אֶת חֲלַל הָאוּלָם, וְהַיְלָדִים בַּמָּבוֹא שִׂחֲקוּ בְּתוֹפֶסֶת. לוּ אֶפְשָׁר הָיָה הָיוּ יוֹצְאִים הַחוּצָה, אֲבָל לְאַף אֶחָד לֹא הִתְחַשֵּׁק לְשַׂחֵק בַּגֶּשֶׁם. מָה גַּם שֶׁכֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁהַהוֹרִים לֹא מַרְשִׁים סוּג כָּזֶה שֶׁל מִשְׂחָק תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׂחָק, הַיְּלָדִים לֹא שָׂמוּ לֵב אֵיךְ הֵם דּוֹרְכִים עַל הָרִצְפָּה הַמְּלֻכְלֶכֶת וְהָרְטֻבָּה, וּבִתְנוּעוֹת גּוּף מְהִירוֹת נִסּוּ לְהִתְחַמֵּק מֵהַתּוֹפֵס. תּוֹךְ כַּמָּה רְגָעִים הִתְרַחֲבוּ הַכְּתָמִים הַמְּכֹעָרִים. רִצְפָּה מְלֻכְלֶכֶת מְאֹד קִבְּלָה אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְעַלֵּם מֵחֹסֶר הַנְּעִימוּת.

נְחֶמְיָה נֶעֱצַר.

מָה קָרָה?" שָׁאֲלוּ הַיְּלָדִים.

"צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ!" הִצְבִּיעַ נְחֶמְיָה לְעֵבֶר הָרִצְפָּה, "זֶה לֹא נָעִים!"

"אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת אֶת זֶה בְּמַגָּב!" הִצִּיעַ יֶלֶד אֶחָד, "יֵשׁ אֶחָד כָּזֶה בַּמִּטְבָּח שֶׁל הָאוּלָם".

הוּא מִהֵר לְאָן שֶׁהוּא, וְחָזַר אַחֲרֵי רֶגַע עִם מַגָּב גָּדוֹל.

נְחֶמְיָה הִסְפִּיק לִרְאוֹת יֶלֶד קָטָן שֶׁכִּמְעַט הֶחֱלִיק בִּגְלַל הָרְטִיבוּת. הוּא גָּרַף אֶת הַכְּנִיסָה כְּאִלּוּ הָיָה פּוֹעֵל מְיוּמָן בְּנִקָּיוֹן. הַמַּרְאֶה הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמַּה שֶׁהָיָה קוֹדֵם. רַק אָז קָלַט עַד כַּמָּה צָדְקוּ בַּבַּיִת כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְנַקּוֹת אֶת הַנַּעֲלַיִם הֵיטֵב בַּכְּנִיסָה. זֶה בְּדִיּוּק הָיָה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת בְּכָל יוֹם.

תגיות:סיפורי ילדיםניקיוןסדר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה