תקשורת

הוא נחשב לאחד ממבקריה החריפים של ישראל, ותקף את התנהלותה מול הפלסטינים. כעת משנה עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" את משנתו הקבועה וכותב: "ישראל מוקפת מיליציות, לא מדינות"

לפני שנתיים הוקם פרויקט דוסים, שנועד לייצר הסברה חרדית אפקטיבית, צעירה ומחוברת. מה עבר עליהם מאז, מדוע חילקו קניידלך ליד גלי צה"ל, וכיצד ביום הזיכרון נפנפו מול מנגל מלא ב...נרות נשמה?

אם אתה חרדי, תוכל לזכות לכותרות שליליות כאוות נפשך. אם אתה משתייך לכל מגזר אחר, אתה הופך ל"נוסע אלמוני". ארגון דוסים נלחם בתופעת השיוך המגזרי בכותרות החדשות שנטפלות לחרדים

לאחר שגילו רישום יתר של נוסעים, חיפשו את מי להוריד מהמטוס. הנוסעים התרעמו על גזל הזמן והחברה האשימה: החרדים לא רצו לשבת ליד נשים ועיכבו את הטיסה. הסיפור האמיתי היה נראה שונה לחלוטין

אחרי שנים של התכחשות וניסיונות הדחקה עצמיים אל מול התפקיד שהתבקש לעשות, נטש העיתונאי היהודי מתי פרידמן את תפקידו ככתב החוץ בסוכנות הידיעות איי.פי. הוא לא מוכן עוד לשרת את העמדה החד-צדדית נגד עמו. בראיון פרישה נוקב, הוא סוגר חשבון עם התקשורת הזרה שמשמשת כלי נשק יעיל בשירות ארגוני הטרור העולמיים. הוא גם יודע מה הקו המנחה את העורכים שלו. רמז: קשור ליהודים

שר התקשורת, גלעד ארדן, קבע שזמני המענה של החברות, בלתי סבירים. אם החברה לא תעמוד בזמן ההמתנה, יוכל הלקוח לדרוש פיצוי של 1,000 שקלים ללא הוכחת נזק

סקירה של סיקור מלחמת "צוק איתן" בתקשורת העולמית, הישראלית והפלסטינית, על הדיווחים המוטים ועל אלה שכן דברו לטובת ישראל. וכיצד הכל השפיע על דעת הקהל העולמית?

במקום לשמוע בכי ילדים בשדרות, נשמעות זעקותיהם של ילדי עזה. במקום לראיין אזרחי ישראל, מראיינים ערבים שוב ושוב. זעם כלפי חברות החדשות שמטה את הסיקור בצורה בוטה

מאמר מערכת ביתד נאמן, שכתב את מה שכל יהודי מאמין יודע - חוסנה הלאומי של המדינה מבוסס על לימוד התורה שבה - הוצא מהקשרו על ידי גורמים בתקשורת, והציג את הציבור החרדי כמי שאינו שותף לכאב הלאומי

אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית": הצתות בתי כנסת זוכות לכותרות ענק בעיתונים החרדים, אך בעיתונות החילונית אותם אירועים מקבלים מקום קטנטן בעמוד 15 או 22. חומר למחשבה