פיוטים

המוזיקאי והיוצר אוריה הרוש ישב לשיחה עם אחיו, עודד הרוש, במהלכה ביצע את הפיוט המרגש "י-ה שמע אביונך". התוכנית המלאה - בקרוב ב"עודד בדרכים", באתר ובערוץ הידברות

כך נרקמה ידידות בין שניים מגדולי הרוח של ימי הביניים. האבן עזרא עלה ממקומו לרמרו, ורבנו תם ערך לו קבלת פנים חגיגית. ולכבוד המעמד, חיבר ראב"ע פיוט

רבי שמעון לביא היה תלמיד חכם עצום, אך גם ענוותן מופלג. במקומות ספורים בלבד בפירושו על ספר הזוהר, הוא מזכיר את רבו שלימדו רזי תורה – מבלי לנקוב בשמו, כאילו סוד כמוס עובר כאן בשקט בין הדורות

מי היא הייתה, מה ידוע עליה, ומדוע זכתה להערכה רבה כל כך מרבני מרוקו? הכירו את סיפורה של פריחא בת אברהם בן אדיבה

דווקא באותם ימים עלתה דמות בלתי צפויה. שמו היה יניי. לא כהן ולא נשיא, אלא משורר. פייטן. הוא לא נאבק בחרב, אלא במילים. בשירה. יניי היה הראשון שהכניס חריזה לפיוט העברי, והוא גם היה מהראשונים שחתם את שמו בשיריו

יניב בן משיח בביצוע לפיוט של ר' יצחק סונה, בעיבוד חדשני ומלהיב. האזינו

למחרת אותו לילה, כך סיפרו השכנים, נעלם שאהין מהעיר. הלך לו בלב היער, מקום בו נובע מעיין מים זכים. ושם, מתחת לצל עצים עתיקים, כתב את אשר הפך ליצירת חייו

יודא בלחן חדש לפיוט מאת המקובל רבי רפאל ענתבי, המוכר יותר בשמו "עזרני א-ל חי". השיר יוצא כמחווה לעילוי נשמת רבו של יודא, הרב בנימין רוזנצוויג זצ"ל. האזינו

רבי שלמה אבן גבירול היה אחד הדמויות המפורסמות והמשפיעות על ההיסטוריה היהודית, משורר, פילוסוף וגדול בתורה, אך מעט ורעים היו ימי שני חייו. הוא סבל חולי ומכאובים, ונפטר מן העולם בגיל 37 שנים בלבד

"יה ריבון עלם" הוא פיוט יהודי מרגש שנכתב בארמית ושורר במשך דורות בשבתות ובאירועים חגיגיים. מהו סוד הצלחתו של הפיוט המוכר?

הכירו את הפיוט "יום זה לישראל", המתאר את השבת, מצוותיה וחוקיה כמנחמות ומחיות את עם ישראל, המתגעגע לארץ ישראל בעודו נמצא בגלות

לכה דודי הוא פיוט מרגש שנאמר בערב שבת, ומזמין את עם ישראל לקבל את פני השבת כמלכה. בואו נכיר מקרוב את הפיוט האהוב

הפיוט "שלום עליכם" מזמין את המלאכים לשבת עמנו ומברך את הבית בשלום ובשלווה

הפיוט "דרור יקרא" מבקש חירות ושלווה תוך שבח לבורא, והפך לסמל מרכזי בזמירות השבת. כיצד הפיוט העתיק הזה מצליח לגעת בכל יהודי לאורך הדורות?

הפיוט "צור משלו אכלנו" מלווה את שולחן השבת במשך דורות רבים. איך הפך פיוט זה לסמל של הודיה ושפע בכל סעודה? אילו מסרים עמוקים מסתתרים במילותיו הפשוטות? ומדוע יש הנמנעים מלשיר אותו בשולחן שבת?

"ידיד נפש" הוא פיוט עתיק שמחבר בין האדם לבורא בקשר עמוק של אהבה וכמיהה. מה מסתתר מאחורי המילים המרגשות? ואיך הפיוט הזה נוגע בנשמה בכל פעם מחדש?

הפיוט "כי אשמרה שבת" נחשב לאחד הפיוטים המרגשים ביותר. כיצד הוא מחבר אותנו לעומק קדושת השבת, ומדוע הוא פיוט אהוב כל כך? בואו נכיר אותו מקרוב