"בַּר יוֹחָאי, נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ": מידע מרתק על הפיוט המפורסם, כולל סגולה מיוחדת

מילות הפיוט "בר יוחאי"

בַּר יוֹחָאי, נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ:

בַּר יוֹחַאי,

שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ,

נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ,

נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ,

חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי,

מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ,

יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ,

בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ,

שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי,

עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים,

לִמּוּדֵי ה' הֵם לוֹמְדִים,

אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים,

הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי,

וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים,

עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים,

סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים,

נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי,

נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה,

וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה,

וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ,

שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי,

לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ,

הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ,

גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ,

תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי,

בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים,

קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים,

שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים,

קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי,

יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה,

הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה,

לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה,

אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו, אוֹרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי,

אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה,

יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ,

תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ,

נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי,

אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ,

אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ,

וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ,

לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:

מהו הסוד שגילה משה רבינו לרבי שמעון בר יוחאי? אסור להחמיץ:

חשיבותו של הפיוט בקרב קהילות ישראל

הפיוט חובר על ידי המקובל רבי שמעון לביא, והוא התקבל באהבה בקרב כל קהילות ישראל. מדובר בפיוט גבוה מעל גבוה, העסוק בעשר הספירות הקדושות, ואשר טמונים בו רזי עולם, מספירה לספירה.

למרות מעלתו הגדולה של הפיוט ומילותיו הנסתרות, לפחות אצל ההמון שאינו עוסק בסתרי תורה, התקבל הפיוט בכל קהילות ישראל ברוב אהדה וברכה.

הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד. בקהילות תימן ופרס הפיוט מהווה חלק מזמירות השבת; בקהילת פרס נוהגים לשיר בל"ג בעומר את הפיוט כשהוא מתורגם לפרסית; בקהילות לוב ותוניס נוהגים לשיר את הפיוט בכל שבת, חג ומועד, ואף בשמחות יהודית כגון ברית מילה, בר מצווה וחתונה; בקרב חלק מקהילות גאורגיה נוהגים לשיר את הפיוט בסיום תפילת ערבית של שבת, ובל"ג בעומר לפני תפילת ערבית; בתקופות הזוהר של תלמידי האריז"ל, נכלל הפיוט כחלק מתפילת "קבלת שבת". בצפת ובמירון נוהגים לשיר את השיר גם בכל בתי הכנסיות של האשכנזים לפני אמירת "כגוונא" לפני מעריב שבליל שבת, ובכל ערי ישראל נוהגים האשכנזים לשוררו בליל שבת שלפני ל"ג בעומר.

הסגולה הטמונה באמירת הפיוט

על השיר כתבו חכמי הקבלה כי "יש בו סגולה נפלאה להארת הנשמה, כי האותיות מחכימות, והוא מיוסד ומסודר דרך המעלות, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, למעלה למעלה, עד לראש כל הכתרים".

מירון, תשע''ט (צילום: יעקב נעמי, פלאש 90)

מחבר הפיוט – המקובל רבי שמעון לביא

על פי המסורת, בהיותו ילד קטן גורש הילד שמעון בן לביא מספרד, על ידי המלך פרננדו והמלכה המרשעת איזבלה. יחד עם משפחתו הגיע שמעון הקטן אל פאס שבאפריקה הצפונית. הילד שמעון בן לביא עלה והתעלה בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, עד שהתעלה לאילן רב פארות.

החיד"א בספרו "שם הגדולים" מספר שרבי שמעון בן לביא יצא מביתו שבפאס במרוקו כדי לעלות לארץ ישראל, אך בעוברו דרך טריפולי שבלוב ראה שבני המקום אינם יודעים להתפלל ולברך כהלכה, והוא החליט שיותר חשוב שיישאר בטריפולי, כדי לחנך את התושבים לתורה, לתפילה ולברכות כתיקונן, מאשר לנסוע לארץ הקודש. יהודי טריפולי היו שארית הפליטה מכיבוש שלוחי מלך ספרד פרדיננד שהגיעו לטריפולי באוניות מלחמה וכבשו אותם. רבי שמעון השקיע את כל כולו לטיפוח הקהילה היהודית בלוב, והעלה אותה על דרך המלך.

"הגיד מרדכי" (לרבי מרדכי הכהן) מספר שרבי שמעון בן לביא היה, מלבד גדלותו בתורה ובתורת הנסתר, גם מומחה בחכמת התכנה והאסטרונומיה ושימש כרופאו האישי של מושל טריפולי יחיה פאשה. רבי שמעון נודע בין חוגי הממשל בטריפולי וכל שרי הממשלה כיבדוהו והעריצוהו.

רבי שמעון לביא, מחבר הפיוט, הותיר את חותמו בפיוט: בכל בית, מלבד הבית הראשון והבית האחרון, לאחר הפתיח "בר יוחאי", מופיע אחת מאותיות שמו לפי הסדר.

למידע נוסף על רבי שמעון לביא, לחצו כאן.

ביאור הפיוט

"בַּר יוֹחָאי, נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ" - אשריך שנתגדלת, לגלות את סודות התורה - יותר מחבריך.

"שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ" -  נתגדלת בחכמת הנסתר הקדושה, ושרתה על ראשך רוח הקודש.

"מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ" -  למושב טוב זכית ביום שברחת, למערה החקוקה בצור ששם קנית את מעלתך.

"עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים" - זכות תורתך עומדת לעד כעצי השיטים של המשכן, את לימודי סודות הכלולות בשם הוי"ה למדת עם החברים, שאורם מופלא, אותם קיבלת מרבותיך.

"וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים" - עלית ללקוט פירות מפרד"ס התורה, את סודות התורה, ועליך אמר הקב"ה "נעשה אדם".

"נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה" - חגרת עצמך בגבורה במלחמת התורה, ושלפת את חרבך להוקיע את מלכות רומי הרשעה.

"לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ" - למקום גבוה ביותר הגעת בהשגותיך, גם את סודות מערכת הכוכבים השגת מה שאף אחד לא השיג.

"בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים" - השגת את סוד קודש הקדשים שלמעלה, את סוד גוון הירוק המתחדש תמיד, עד חמישים שערי בינה הגעת, סוד קשר של תפילין.

"יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה" - השקפת אל תוך סוד ה"יוד" שבשם הוי"ה המרמזת על חכמה, את שלשים ושתים שבילי החכמה הארת באור חכמתך.

"אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ" - כשהגעת לאור עליון מכוסה, יראת להביט כי גדולה היא, כי היא נעלמת ונקראת "אין", עליה אמר הכתוב: "עין לא ראתה".

"אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ" - אשרי יולדתך - מאושרת היא יולדתך, ומאושרים הם לומדי דבריך, ומאושרים יותר אלו המשיגים את סודותיך, המאירים את עיניהם כאורים ותומים.

מהו "צער מערה" ממנו סבל רשב"י, ואיך ייתכן שגם אנו סובלים ממנו? הרב זמיר כהן מסביר ב-6 דקות נפלאות: