ביאורי תפילה

צור משלו אכלנו: הכירו את הפיוט שמחבר אותנו להודיה ולשפע

הפיוט "צור משלו אכלנו" מלווה את שולחן השבת במשך דורות רבים. איך הפך פיוט זה לסמל של הודיה ושפע בכל סעודה? אילו מסרים עמוקים מסתתרים במילותיו הפשוטות? ומדוע יש הנמנעים מלשיר אותו בשולחן שבת?

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

הפיוט "צור משלו אכלנו" הוא אחד הפיוטים המושרשים במסורת היהודית ונוהגים לשיר אותו במהלך סעודת שבת לאחר ברכת המזון. פיוט זה מבטא הכרת תודה לקב"ה על המזון והטוב שהעניק לנו. מעבר להיותו שיר הלל, "צור משלו אכלנו" מלווה את הרגעים של אחרי הסעודה ויוצר חיבור רוחני עמוק בין האדם לבין הבורא על השפע שהתקבל.

 

זהות המחבר וזמן חיבור הפיוט

מחבר הפיוט נותר אלמוני, אך חוקרים מעריכים כי חיבר אותו בתקופת ימי הביניים. תקופה זו התאפיינה ביצירת פיוטים וכתבי קודש ששילבו יסודות עמוקים של אמונה וערכים יהודיים.

 

מקומו של הפיוט בסידור התפילה

הפיוט ממוקם כחלק ממסורת ברכת המזון, בעיקר בסעודות השבת, אם כי במקורו לא נכתב באופן ישיר עבור השבת, אלא נכתב על ברכת המזון (ואכן, השבת אינה מוזכרת בפיוט).

הקהילות נהגו לשיר אותו בשבתות מפאת קוצר הזמן בימי החול, ויש קהילות שנמנעו מלשיר אותו מחשש שבאמירתו יצאו ידי חובת ברכת המזון.

 

תוכן הפיוט

הפיוט "צור משלו אכלנו" נבנה בהתאמה למבנה של ברכת המזון, כאשר כל אחד מבתיו מתכתב עם חלק אחר של הברכה.

הבית הראשון בפיוט מקביל לברכה הפותחת של "הזן," בה מופיע שבח לקב"ה על כך שהוא מעניק מזון ושפע לכל הברואים.

הבית השני מתכתב עם ברכת "נודה," בה מובעת התודה לה' על נתינת ארץ ישראל לאבותינו ועל כל השפע והאוכל המשביע.

הבית השלישי מזכיר את ברכת "רחם," שבה נישאת בקשה לרחמי ה' על עם ישראל, על ירושלים ולקרב את שיבת ציון ובניין המקדש.

הבית הרביעי והאחרון עוסק בבניין המקדש, והוא כאמור, מקביל ל"כוס של ברכה", שהיא כוס היין שעליה מברכים במעמדים מסוימים בסיום הסעודה.

ברכת המזון בכוונה: מיטב הסרטונים שיתנו לכם חשק להשקיע

 

מבנה הפיוט מבחינה אומנותית וספרותית

הפיוט "צור משלו אכלנו" מאופיין במבנה אומנותי וספרותי מדויק המעשיר את חווית הברכה:

חזרה ורצף 

לכל בית בפיוט יש רצף תבניות לשוניות קבועות אשר חוזרות בכל אחד מהבתים ומחזקות את תחושת ההודיה וההכרה בקב"ה.

האנשה

הפיוט מבטא את הקב"ה לא רק כמקור של שפע ומזון, אלא גם כישות קרובה שמלווה את האדם בכל צעד. הביטויים מעניקים נופך אישי לתחושת ההודיה.

שימוש במילים פשוטות ומרוממות

המילים עצמן נבחרו בקפידה ונעות בין שפה יומיומית לבין ביטויים מרוממים, המבטאים בצורה ברורה את הקשר בין האדם לבין הבורא.

 

הפיוט "צור משלו אכלנו" הוא יותר מאשר שיר שנשמע בכל שולחן שבת; הוא ביטוי עמוק להכרת תודה ולחיבור למסורת היהודית. במילים פשוטות אך נוגעות ללב, הפיוט מצליח להביע את השפע שאליו שואף האדם ולהדגיש את ההודיה לקב"ה על המזון ועל הברכות שהוא מעניק.

יש לי מושג עם עודד הרוש – והפעם: ברכת המזון. צפו

השנה תדליקו את נרות החנוכה עם "שמן הצדיקים ממרוקו", ובזכותכם ילדים במצוקה יקבלו ארוחות חמות. לחצו כאן או חייגו: 073-222-1212

תגיות:פיוטיםשבת

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

המדריך המלא לבית היהודי - הרב זמיר כהן (3 כרכים)

119לרכישה

מוצרים נוספים

תמונות צדיקים - הרב עובדיה מחייך זכוכית או קנבס

שרשרת ננו מהודרת עם התנ"ך

שרשרת "עץ החיים" עם התנ"ך

שרשרת אשת חיל ואת עלית על כולנה עם התנ"ך מעוגל

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה