פרשת נח

הנפש שלנו פשוט לא מסוגלת לקפוץ מ-0 ל-100. אי אפשר לעבור מתוהו מוחלט ישר למדרגה של סבלנות אינסופית וביטחון עצמי של אברהם אבינו, בלי תחנת ביניים. צריך את נח באמצע

כאשר האדם שוכח מהיכן הוא מקבל את הכוח שמאפשר לו לחיות ולפעול בעולם, כשהוא מפסיק לראות את מציאות החיים כמתנה שניתנה לו וסבור שהכל 'מגיע לו' - התוצאה היא "חמס". השפת אמת עם פירוש מחודש לעומק חטא דור המבול

אחרי החגים, אחרי ההתהוות והלידה שלנו מחדש את עצמנו, אחרי ההתכנסות בסוכת הרחמים שסככה עלינו כמו רחם, אל לנו למהר ומיד לצאת אל החוץ. הנפש עדין בבנייה

הקריאה הפשוטה היא שהקב"ה לא יקלל עוד את האדמה, משום שהאדם לא אשם, היצר שלו רע מנעוריו. זו כמובן קריאה קשה. וכי האדם לא אחראי למעשיו?

בכל יום חמישי בשעה 20:30: שיעורו השבועי של מורנו הרה"ג זמיר כהן שליט"א. והפעם: העונג שבאהבה אמיתית. השיעור מתקיים בבית הכנסת תהילת אביב, רחוב שרגא פרידמן 2 תל אביב. פתיחת שערים בשעה 20:00

עשרת הדורות הם עשר הזדמנויות לתיקון שהוחמצו. כל עוד לא הושלם מניין הדורות, עדיין אפשר היה להמתין ולראות אם יזכו לחזור בתשובה בדור החדש. אחרי שהקב"ה נתן עשר הזדמנויות, שכולן הוחמצו - ההיפך מעשרת הניסיונות של אברהם, שעמד בכולם - לא הייתה ברירה אלא להביא מבול, כדי להתחיל מחדש

מה פרשת נח מלמדת אותנו על התמודדות עם קשיים? כיצד בונים חוסן כשהגשם יורד עלינו? ואיך מטפחים תקווה גם בעיתות משבר?

מובן שסמכותם וכוחם של שרי מעלה ניתנו להם מאת ה', והם כפופים למשפטו. "שערי אורה" מתאר את האומות כנידונות באמצעות השר הממונה עליהן, ואת השרים עצמם כנידונים בבית הדין העליון. בראש השנה נידונים השרים והאומות יחד

כמה מים היה צריך כדי לכסות את כל העולם, כולל ההרים הכי גבוהים? לשם כך נדרשה תוספת של כ-2 מיליארד קילומטרים מעוקבים של מים, פי אחד וחצי מהמים הנמצאים באוקיינוס בזמננו. מהיכן הגיעו כל המים?

אילו הייתה כל הצטברות של חטאים מסתיימת במבול המשחית את הכול, העולם לא היה יכול להתקיים. לכן, מסביר אברבנאל, לא תבוא עוד כליה כללית כזאת. העונש, כאשר יתחייב, יבוא בדרכים אחרות ובהיקף מוגבל. הוא מתאר זאת כגביית החוב "קמעא קמעא"