מהיכן הגיעו מי המבול, ולאן נעלמו?

סיפור המבול בתורה מתאר את נסיגת המים בשלבים: תחילה נסגרו מקורות המים, אחר כך ירד המפלס ונראו ראשי ההרים, ולבסוף התייבשה האדמה. התורה אומרת "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב" (בראשית ח', ג'), אך היא אינה מפרטת את המסלול שבו עברו המים ממקום למקום. השאלה הפיזיקלית היא אפוא כפולה: מה היה מקור המים שכיסו את הארץ, והיכן נמצא מקום שיכול היה לקלוט אותם לאחר מכן?

כמה מים היה צריך כדי לכסות את כל העולם, כולל ההרים הכי גבוהים? לשם כך נדרשה תוספת של כ-2 מיליארד קילומטרים מעוקבים של מים, פי אחד וחצי מהמים הנמצאים באוקיינוס בזמננו. מהיכן הגיעו כל המים?

בחיבורו "הפיזיקה של המבול המקראי", מציע רועי לוטן גלזר תשובה המבוססת על מאגרי מים שנמצאים בפנים כדור הארץ. לפי השערתו, מים שהשתחררו מסלעים וממגמה בזמן המבול שבו ונקלטו בהם לאחר שהשתנו התנאים. המאגר שהוא מציע אינו חלל תת-קרקעי מלא מים (מי תהום), אלא מים המצויים בתוך החומרים המרכיבים את המעטפת.

לרעיון של מים האצורים במינרלים עמוקים יש בסיס מחקרי. בשנת 2014 פרסמו גרהם פירסון ועמיתיו בכתב העת Nature מחקר על גביש רינגוודיט שנמצא בתוך יהלום מברזיל. רינגוודיט הוא מינרל האופייני לתנאי הלחץ באזור המעבר של המעטפת, בעומק שבין 410 ל־660 קילומטרים. הבדיקות סיפקו עדות ישירה לכך שלפחות באזור מסוים בעומקים האלה קיימים מינרלים המכילים מים.

כיצד, לפי גלזר, השתחררו המים? הוא מזכיר את דברי חז"ל שהמבול החל על ידי שינוי של כמה כוכבים ממקומם, ולכן הוא משער שמעבר כדור הארץ בקרבת ענן קוסמי חולל כוחות גאות חריגים, חימום וסדיקה. בעקבותיהם השתחררו מים מתוך החומרים העמוקים ועלו דרך סדקים ואזורים געשיים, בעיקר בקרקעית האוקיינוסים. עם התרחקות הענן פחתה ההפרעה, והמערכת החלה לשוב לאיזון.

התקררות החומרים העמוקים אפשרה, לשיטתו, קליטה מחודשת של מים. הוא מציע מעבר דרך סדקים, המסה במגמה ופעפוע לשכבות עמוקות יותר. בתרחיש נוסף שהוא מתאר, חדירת המים מסייעת להתכה מקומית ולמעברם הלאה, כשבהמשך מתקררות השכבות ומתמצקות. המים, לפי המודל, חוזרים להיאצר בפנים הארץ.

כמות המים המתוארת במחקרו של גלזר, אינה מספיקה להציף את כל כדור הארץ עד לגובה האוורסט במים, אלא רק לכ-4 ק"מ מעל פני היבשה, אך לדבריו, מעבר לכמות המים עצמם נוצרה גם גיאות, המושפעת מהתקרבות של גרמי שמיים. הגאות גרמה לגלים שהרימו את המים מעל לכל ראשי ההרים הגבוהים, כולל האוורסט, והשמידו כל חי בכל נקודה על פני כדור הארץ.

זו הצעה אחת מתוך כמה שקיימות במחקר, המסבירות את המבול באופן שמתאים לידע שלנו על כדור הארץ והמים הנמצאים מעליו ומתחתיו.