מדוע לא יבוא עוד מבול? האברבנאל בפירוש נפלא

מדוע לא יבוא עוד מבול? בפרשת נח נאמר: "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו".

האברבנאל תמה: האם הבטחה לכל הדורות ניתנה כגמול על קורבן אחד? והרי צדקתו של נח לא הצילה את בני דורו, וכיצד תספיק עתה כדי להבטיח את קיומם של כל הדורות שיבואו אחריו?

לכן מניח אברבנאל כי הקורבן אינו הסיבה לאמירת ה' "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה".

אך האם הסיבה היא "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"? זה שהאדם רע יכול להוות סיבה שלא ייענש? והרי סיבת בוא המבול מנומקת גם היא בכך שהאדם הוא בשר ועתיד לחטוא, "כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכׇל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כׇּל הַיּוֹם, וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"!

לכן מציע האברבנאל הסבר שלפיו ההבטחה אינה אומרת שמעשי האדם לא יישפטו עוד, אלא היא משנה את אופן התגובה להם. אם היצר מלווה את האדם מנעוריו, הרי שחטאים יוסיפו להתרחש גם בדורות הבאים. אילו הייתה כל הצטברות של חטאים מסתיימת במבול המשחית את הכול, העולם לא היה יכול להתקיים. לכן, מסביר אברבנאל, לא תבוא עוד כליה כללית כזאת, העונש, כאשר יתחייב, יבוא בדרכים אחרות ובהיקף מוגבל. הוא מתאר זאת כגביית החוב "קמעא קמעא".

משום כך מדגישה התורה "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה" ו"וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כׇּל חַי". המבול פגע הן באדמה וביכולתה להצמיח, והן בבעלי החיים שמתו בו. בדרך כזו העולם ייחרב לחלוטין, וגם לצדיקים לא יהיה מקום בו, ולכן החליט ה': "עֹד כׇּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".

אך אברבנאל מוסיף רעיון מעניין, הוא קורא את הביטוי "מִנְּעֻרָיו" ביחס לעולם כולו: המבול אירע בימי "נעוריו" של העולם, בראשית ההיסטוריה האנושית. הוא משווה בין חייו של אדם יחיד, שתחילתם ילדות ונערות, לבין התפתחות המין האנושי. כמו ילד שהתנהג בצורה גרועה מאד בילדותו ונענש קשות, מעתה מצפים ממנו שיתבגר וישנה את התנהגותו, גם אם לא יהיה מושלם, כך לגבי האנושות כולה: יצר האדם כמין כללי רע מנעוריו, אבל כעת עליו להתבגר ולהתנהג אחרת.

המבול יצר שינוי חברתי, וביטל את אחדות המין האנושי. אחרי המבול יסתעפו בני האדם מצאצאי שם, חם ויפת למשפחות ולעמים שונים. בעולם מפוצל כזה, מסביר אברבנאל, לא תיווצר שוב הסכמה אנושית כללית על אותה השחתה שאפיינה את דור המבול. לכן גם לא יהיה צורך בעונש המשחית את המין כולו.

שני הפירושים מגיעים לאותה תוצאה בדרכים שונות. לפי הראשון, חולשתו המתמשכת של האדם מחייבת דרך ענישה שלא תכלה שוב את העולם. לפי השני, המבול שייך לתקופה מוקדמת וייחודית של האנושות, והעולם שאחריה כבר השתנה.