השואה

בשואה יש ביטוי לתוקף הזעם והחמה, אשר ניתכו על עם ה' בשנות עברה ת"ש-תש"ה. אמנם כינוי זה אינו משקף אפילו אחת מרבוא רבבות מההתרחשות המציאותית בתקופה הנוראה ההיא לעם ישראל

במהלך מלחמת העולם השנייה החליטו הנאצים להותיר בחיים קבוצה מצומצמת של יהודים החולים במחלות נפש ורוח. היה זה קרש ההצלחה ליהודי שכתבי קודש הטעונים גניזה נגעו במיוחד ללבו...

יום תענית לזכר השואה - כן או לא? לאחר השואה עלתה שאלה זו על שלחנם של גדולי הדור. כל מה שרציתם לדעת על הפולמוס שנידון בבתי גדולי התורה לאחר השואה

איך מיישבים את האירועים הבלתי נתפסים בשואה עם קיומו של אל טוב וכל יכול, ועד כמה אנו יכולים לבחון את המציאות במשקפיים שלנו?

אישה צעירה אחת, ניצולת שואה, ששרדה בעור שיניה, נסעה עם סיום המלחמה לפאריז. היא החליטה לתת גט פיטורין לעם היהודי, לשרך דרכיה ולרעות בשדות זרים. "אנשא לגוי, ורק כך אוכל להדחיק את הזוועות שעברתי", חשבה לעצמה

אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?

"מה זה יהודי?" שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מין יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים