סיפור קצר

אוטובוס מלא נשים, זקנים וילדים נפל לידי האויב – האדמו"ר בגבורה רבה הציל את כולם ממוות אכזרי

אישה בודדה מחפשת חברה, וגם אפשרות להעניק. היא מעניקה לילד אחד, שמחזיר לה אור ואהבה. אבל אפילו היא לא יודעת מה היא באמת עשתה בשבילו

איש צעיר יוצא ליום עמוס מטלות, אבל משנה כיוון כשנקלע למולו אדם שזקוק לעזרה. המסלול שהתחיל בסיוע ביום גשום, נגמר בבדיקת רופא לא צפויה ובהצלה מהירה וניסית

"כן, ודאי" – אמרתי לעצמי, "רק שמעון הזה מסוגל לגנוב מתוך דוכן של 'שנות טובות' את ה'שנה טובה' הכי יקרה ומיוחדת. רק הוא. איך לא חשבתי על כך דקה קודם לכן?"

כל המשפחה יושבת סביב שולחן השבת, וזוהי הזדמנות נהדרת להעביר מסר חינוכי באמצעות סיפור קצר ומחזק. והפעם: לדעת לתת

עובדת במרכז מסחרי מגלה ילד שמסתובב במקום ללא השגחה, בימים של לימודים סדירים. היא מחליטה שלא להתעלם, ולפנות לרשויות שיסייעו לו. שנים לאחר מכן, המעגל נסגר

בחורה מוכשרת חולמת על קריירה בתכנות, אבל מוצאת את עצמה עובדת דווקא בעיצוב שיער. אלא שמשם מגיעה ישועה אחר ישועה, ותמיד בדרכים הכי לא צפויות

"אנחנו נעשה ועדת חקירה. מי זה שעבד עלינו ונתן ניצחון מוחץ כזה לקומץ דל של יהודים מאובקים?", כעס ארגוס בעלבון. "אבל מה ועדת חקירה תעזור אם הפסדנו במלחמה?", קרא סיריל בתדהמה

עמדתי שם, בוהה ביהודי הקדוש והתמים. המתייוונים סביבי הודו בה' אלוקי ישראל בהיסטריה של ממש, ובכו דמעות של תשובה מבקבוקי המים שלהם. "הידד", הריעו היהודים הצדיקים

"תתביישי לך", הסתה אותה זו שתרמה קודם שקל. "דל גאה אין הדעת יכולה לסובלו", הוסיפה ציטוט מחז"ל. "את צריכה להגיד תודה על כל מה שנותנים לך, ואסור לך להתנהג ככה בכפיות טובה"

"אלו החסכונות שחסכתי במשך שנות עבודתי הרבות", אמר המוכר המוסקבאי, "ואינני מבזבז אותו. ואתה מוציא בשביל פירות כל כך הרבה כסף?!"

"סליחה, המפקד. זה לא היום שלי. פשוט, אני עדיין תחת רושם החלום הנבואי שחלמתי, חלקו שמח וחלקו חלום אימים. בחלומי אני חי בתקופה אחרת לגמרי. בתקופה של עוד אלפיים שנה"

גולשת הידברות משתפת אותנו בנס גדול שחוותה אמה: שרשרת של ניסים החזירה אותה לחיים

לרגע רוצה לשוני להתגלגל החוצה ולהבהיר לו שנהירות לי דרכי מירון לא פחות מדרכי חסיד לבית רבו, אך ידי ממששת את ראשי הגלוי – ולראשונה זה זמן רב, אני מתבייש

יום פורים גבוה מיום הכיפורים, ובו כל אדם יכול לפעול בתפילתו גדולות ונצורות, שהרי "כל הפושט יד נותנים לו". אלא שאדם שם את כל מעייניו בשכרות, ומערפל את חושיו

כאשר נשמע קולו של אוטובוס מתקרב, הכלב נעמד ממושבו, צעד קדימה והסתכל על מספר הקו. הוא נענע ראשו בשלילה, ושב בחזרה אל מושבו שבתחנה

השעות חלפו, ובשעות הערב המוקדמות, בקרשטיק החל לפתע לחוש בכאבים עזים שפלחו, כביכול, את בטנו. הוא התפתל במשך מספר דקות ולבסוף נשכב על רצפת בית המדרש

"הוא מוכן לסלוח, אבל מה יהיה עם המים שמטפטפים כל העת מהתקרה שבביתו?! למרות זאת, בהחלטה מהירה החליט לוותר ויהי מה". סיפור נפלא על כוח הוויתור, ועל הזהירות בכבודה של אלמנה

בכל פעם שהיא נוברת בעבר, לבה נצבט בכאב. שפתיה לוחשות תפילה לעתיד: הלוואי ויהיה אי מי יאזין לקול הדומם בתוכה

לא הייתי מוותרת על אף אחת מהן! מלי האחראית, רותי הנבונה, תמי השנונה, יעלי השובבה, איילה החייכנית, שושי המקסימה. אבל כבר רציתי בן