לא יאומן: היהודי שהפך למיליונר בזכות... קניית פירות ט"ו בשבט

בגיליון 'פניני חשוקי חמד' מופיע סיפור מרתק, ושאלה הלכתית בצידו: יהודי, תושב ארץ ישראל, הגיע לפריז לרגל עסקיו. כיוון שהטיסה עמדה להמריא בערב ט"ו בשבט, הגיע היהודי אל שוק הפירות המקומי וקנה פירות נדירים ומיוחדים כדי להביאם עמו לסעודת ט"ו בשבט.

מוכר הפירות בשוק הפריזאי היה יהודי, והוא התפלא למראה הלקוח שרוכש פירות כה רבים לפני עלייתו למטוס. כאשר שטח את תמיתו בפני הלקוח, קיבל את התשובה כי הקנייה היא לכבוד ט"ו בשבט.

בתגובה, התרגש המוכר ואמר לקונה: "בא ואספר לך מעשה שהיה עם סבי, שזכה בעשירות גדולה בגלל פירות ט"ו בשבט. סבי הזדמן לעיר מוסקבה לרגל עסקיו, והיה זה בט"ו בשבט. כמנהג ישראל בכל הדורות, הוא ניגש אל השוק המקומי וקנה פירות רבים. כיון שהיתה זו תחילת העונה של הפירות, הגיעה עלותם להון רב, אך סבי לא התייחס לכך. הוא העמיס בסלו עוד ועוד פירות ממינים וסוגים שונים.

"בעל החנות התפלא על היהודי הרוכש פירות יקרים כל כך, והעיר לו שאפילו הוא, כבעל החנות, אינו מרשה לעצמו לטעום מפירות אלו, כיון שהם עדיין אינם בשלים דיים. בתגובה, השיב הסב שהוא קונה את הפירות רק לכבוד מנהג-המצוה שנהגו בו בני ישראל, לכבוד ט"ו בשבט.

"בתגובה, אמר המוכר לקונה שייכנס עימו לרגע לחדר הצדדי. שם הראה לו את הפטיש שבאמצעותו הוא חותך ומפצח את הפירות.. 'הבה ואראה לך מה אני מחזיק בתוך הפטיש הזה', אמר המוכר, ובתוך כך פתח את קת הפטיש והנה היא מלאה במטבעות זהב...

"אלו החסכונות שחסכתי במשך שנות עבודתי הרבות", אמר המוכר המוסקבאי, "ואינני מבזבז אותו. ואתה מוציא בשביל פירות כל כך הרבה כסף?!"

"שנים חלפו מאז", ממשיך המוכר הפריזאי לספר לקונה, "והנה סבי נקלע שוב למוסקבה ומגיע לאיזור השוק. מרחוק הוא רואה התקהלות של אנשים. כאשר התקרב, ראה שההתגודדות היא סביב אותה חנות של פירות שבה קנה לפני כמה שנים את פירות ט"ו בשבט. כששאל מה אירע, נענה שבעל החנות מת אתמול בפתאומיות, ובניו מוכרים את כל תכולתה במכירה פומבית.

"נכנס היהודי לחנות ושאל האם יש להם פטיש למכירה. בני המוכר, שמצאו את הפטיש ההוא מושלך בפינה צדדית, גיחכו מהיהודי ואמרו לו שפטיש זה ישן-נושן הוא, ואין מה לעשות בו, ואם הוא רוצה – הוא יכול לקחתו חינם אין כסף. סבא לקח את הפטיש והתעשר הון רב מתכולת המטבעות שהיתה בו", מסיים המוכר את הסיפור שעבר במשפחתו מדור ודור.

את המעשה מביא הרב יצחק זילברשטיין, כאשר הוא דן האם היה על היהודי לעדכן את בניו של המוכר על האוצר הטמון בפטיש. תשובתו של הרב היתה שאם המוכר היה יהוד – היה אסור לעשות כן, אלא היה חל על הקונה חיוב של השבת אבידה. מוסיף הרב זילברשטיין ומציין כי אם הבנים הם 'אפיקורסים', עליהם לא חל חיוב השבת אבידה, יכול היה הקונה לקחת את האוצר, אולם לא להשתמש בו, אלא להפקידוביד איש נאמן או בבנק עד שישובו הם או צאצאיהם בתשובה. הרב זילברשטיין מציין כי פסק זה מבוסס על הנאמר בגמרא מסכת בבא מציעא דף כה עמוד ב, וכן נפסק בשולחן ערוך, חושן משפט סימן רס סעיף א.

באדיבות אתר 'דרשו'.