הרבנית אורה יסכה

מצמרר איך דור שכולו עסוק בלקחת ופחות בלקבל, שוכח לעצור לתת הצצה פנימה בתוך המירוץ הזה שנקרא "עולם הפוך ראיתי"

נכון, פעם באמת לא היה ככה, והפריצות לא "קרצה" מכל עבר, אז נדרשנו פחות לעמוד על המשמר. ומה, רק כשזה דופק בדלת ליבך – מתעוררים?

מי שלא מתעלם לעולם – הוא תת המודע שלנו. הוא זוכר. ושומר. ואוגר. ובבוא העת זה יחזור אלינו כמו בומרנג, וזה יצוף, ולא ייפלט אל החוף

מה יהיה כתוב במצבה שלנו אחרי 120? "ניהל מפעל חיים בחברת הייטק משגשגת" או אולי "הכיר את כל שמות הידוענים שהשתתפו בתוכניות ראליטי לשנת 2026"?

אני מתנערת מהאכזבה על כמה אני עוד רחוקה ממך, ומתפללת שהשנה אהיה אחרת. מפוארת. עולה ומתעלה. אני הרי זוכרת את בריתי מאמש

מי שמחזיק עצמו לעניות והוא מרוצה ממה שיש לו, ואוחז עצמו שהוא שמח תמיד, אזי הוא יפה תמיד כי הכל יפה ונאה אצלו ושמח לו מאד מכל מה שיש לו

חיכיתי שהוא יקרב קצת בינינו. ביני ובינך. השמאלני, החילוני, הדוס והאתיופי. אך עם בואה של שורה ועוד שורה, נפרעה בי ההבנה כמה השיר הזה הוא כל מה שהשם יתברך – לא

אוריין-יסכה שבת גדלה ברמת השרון, אבל התוודעה לרב אדלשטיין זצ"ל מקרוב רק בסוף שנות העשרים שלה. בטור פרידה מיוחד היא מספרת על דלתו הפתוחה לרווחה תמיד, והברכות שחילק כל חייו

לכולנו יש חשש שילדנו ירשו דברים שהיינו מעדיפים לרוקן בסל המחזור. אבל יש דבר אחד שמפחיד כל אמא עוד יותר

"היותי לפתע אשה נשואה פתח בי לראשונה תקופה שכלל לא הספקתי להתאבל עליה. פשוט הרגשתי זרה בתוך האני החדשה שהפכתי". וגם: מה בין דיאטה לבין קרבה לקב"ה? ואיך כל זה מתקשר לחנוכה? התשובות בטור של אוריין-יסכה שבת, שחוזרת לכתוב אחרי הפסקה לא קצרה

המושלם שלי הוא לא המושלם של זו שממולי, וכשמבינים את זאת באמת, זה, לכשעצמו, כל כך משחרר! אפשר להישען אחורה ופשוט לחיות. לקלקל ולתקן ושוב מהתחלה. כי רק ככה זה מושלם. טורה של אוריין רייס

אלול מזכיר לי עד כמה ההשגחה עלי היא פרטית, עד כמה מדוייקות הברכות שנשלחות מאלוקים - אלי

המודל לתסריט הוא בכלל שלנו, לקוח מהתורה הקדושה. נאמנות? תלמדו עליה הכי טוב מסיפור יעקב ורחל

איזה סוג תשובה עשית, פחד יצחק או חסד אברהם? אוריין-יסכה רייס בטור על פנחס, קיצוניות - ובעיקר אומץ

הרב דוויד שווארץ לימד אותי את השיעור אולי החשוב בחיי, עד שהסתלק בי׳ תמוז תשע״ג - רק חודשים ספורים לפני שבכורי נולד, ומאז נושא את שמו. הוא לימד אותי על לב טהור וזך, חף מיומרות העולם הזה. לימד אותי על אהבת-חינם. בזכותו חיי השתנו. לנצח

תמיד אהבתי את השם שלי, על אף הצורך להסביר אותו שוב ושוב לאחרים. אז למה, החל משבת האחרונה, קוראים לי אוריין יסכה?

כהעסיסיות נפרצת והמקלדת חוגגת, אוריין רייס במחשבות והרהורים בעקבות אסתי ויינשטיין

הידעתם? יש תיעוד ותיוק לכל שקר שלכם, והוא עתיד להיחשף

הסיפור כביכול הסתיים בהפי-אנד, אבל אני עדיין מתפללת על גלעד שליט. יש משהו נוסף שעדיין לא קרה

אחרי שתחזקה בלוג פופולרי, ותיק ואהוב באתר mako, עוברת אוריין רייס לאתר הידברות עם טור שבועי חדש - "מבעד לצמתך". והפעם: "נדמה לי שהתבלבלת. אני אבדתך, לא להפך"