חברה אהובה שלי, איך הלכת אחריו בעיניים עצומות?!

חברה אהובה שלי,

עוד יום עובר, ואני לא מפסיקה לחשוב עליך. לחשוב עליך, על האישה התמימה והטובה, שכשהיית נערה שלא ידעה שום דבר מחייה, כולנו צחקנו על התמימות המתוקה שלך. היית טהורה, טהורה אמיתית. היית עטופה בנייר עטיפה צבעוני ועדין, כזה שהסתיר אותך מכל הרוע של העולם. גדלת, התחתנת, נהיית אישה, אישה קדושה וטהורה, שומרת מצוות בקפידה. ילדת ילדים, גרת בהתנחלות בשומרון, היית כל כך טובה, כל כך צדיקה, כל כך איכותית.

באיזשהו שלב בחייך ראית את העולם של החילונים, ומשהו בך בער להיות כמוהם, כמו החילונים, חופשיים... אני זוכרת שפתחת את זה בפני. אמרת שאת מרגישה רצון חזק לחזור בשאלה, כי כל הדוסיות הזאת לא מתאימה לך. אני הסתכלתי עליך קצת בהלם, כי את היית המקור שממנו שאבתי כח להיות מי שאני. כששאלת אותי מה אני אומרת שכדאי לך לעשות, שמת לב שקצת נרתעתי מהשאלה, זלזלת ממש והלכת בעצבים.

את ממש היית מקור הכח והחוזק שלי כשעוד היינו בגיל ההתבגרות, כשהתחברתי עם הנוער הנושר שהיה ביישוב שלנו, ואת למדת איתי מהספרים של רבי נחמן, ואמרת לי שאדבק בקדוש הזה, רבי נחמן, ולא אגע בגועל וברוע הזה של העולם.

עכשיו, נייר העטיפה הזה שהיית עטופה בו והגן עלייך מכל העולם, כבר קרוע ומלוכלך. רמסת אותו, חלפת על פניו. ברגע שההוא בעבודה שלך דיבר איתך על זה שלהיות דתייה זה סתם הורס את הבנאדם, והכי טוב זה להיות חופשי, הלכת אחריו בעיניים עצומות, וכבר לא היית אותה אישה תמימה שחושבת שכל העולם הזה מתוק, טהור ונקי. נשאבת לבור עמוק ומלוכלך, מלא בגועל. למה הסכמת לעשן כשאותו אחד הציע לך סיגריה? היית אחרי לידה. למה הסכמת לצאת את העולם ההוא, למה? השארת בעל וילדים, שפשוט לא מבינים מה קרה לאימא שלהם. היית כ"כ טהורה, כ"כ תמימה, כ"כ נקייה... לפעמים בא לי לקרוע עליך קריעה, קריעה על אישה טובה ותמימה שנהרסה ונשאבה לבור מלא ברוע. פגשתי את בעלך אתמול. הוא סיפר לי בעיניים דומעות שהם עדיין לא עיכלו את כל מה שעבר עלייך. פשוט קמת ונעלמת... אני מתפללת עליך בכל יום שעובר, שתחזרי לעצמך, לילדים שלך שמתגעגעים אליך. מתגעגעת אלייך מאוד! תחזרי אלינו כשאת קדושה וטהורה... מתפללת עלייך מלב אוהב---

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.