אמא אחת ו-3 מתבגרות: איך באמת נכון לחנך?
ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל
ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל
היום יגמר בסוף, ואתה תירדם תשוש ומותש. מה שחשוב, מחייב תעדוף, לתרגם את זה ליומן שלך. אחרת זה נדחה ומתפספס
בין סיוטי לילה לריצות לממ"ד, איך שומרים על שפיות, על בית רגוע ועל נפש הילדים? אהובה ונה, אשת חינוך ומטפלת, מציעה כלים מעשיים וטכניקות מפתיעות ליצירת שגרה חדשה, להתמודדות עם פחדים ואפילו למניעת מריבות
"רגשות ההלם הראשוני שלנו הפכו כבר מיומנים. אנחנו הפכנו כאלה שלא מזהים שגרה, אם יש יתר מדי שקט – אנחנו מייצרים משבר או מריבה"
שיעורי הגמרא צומצמו, תפילות הושמטו, והמורים שנשכרו לא היו יראי שמים, אלא אנשי מדע והגות חילונית. בית הספר, שאמור היה להרים את קרנם של היהודים ולהקנות להם כלים לפרנסה, הפך למוסד שבו ילדים נשכחו ממורשתם, והודרכו להתרחק ממנה
העיניים שלך טרוטות מלילות לבנים, הלב פועם בקצב מהיר, דרוך לכל צליל; מה אני אמורה לעשות עכשיו כדי לשמור על הלב שלהם? איך להגיב למריבות, למכות, לבכיות, לרגרסיות, להיצמדות, לעצבנות?
הילדים שלנו מתאימים לכל אתגר – תוכניות העשרה בבתי הספר הן חובה חינוכית שמעודדת סקרנות ומפתחת כישורים חיוניים לעתיד.
החוקרים עקבו אחרי 300 משפחות במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, וגילו שדווקא אבות שהראו סימנים של דיכאון או חרדה, השפיעו באופן שלילי יותר על התפתחות השפה והכישורים החברתיים
עד שפיקוד העורף יפתחו מחלקת הסברה לעם של הורים עייפים, לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית, מביאה 6 הנחיות ליצירת מרחב מוגן ללב שלכם ושל ילדיכם בשעת חירום
משום מה, הרגלנו את הילדים שאנחנו לשכת התעסוקה, וכשמשעמם – באים אלינו שנמצא פתרון. אין להם שום אחריות או אפילו ניסיון למצוא לעצמם תעסוקה כלשהי, ומובן שאנחנו אחראיות גם על הכיף
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה