דמויות ביהדות
אברהם אוהבי: אברהם אבינו נוסע בעקבות האמונה
הוא גדל בבית של עובדי אלילים, ניפץ את הפסלים של אביו, וגם הושלך לכבשן האש. כשאברהם אבינו הבין שיש אלוקים אחד – הוא עמד לבדו נגד העולם, ושילם מחיר יקר. אנחנו, צאצאיו, זכינו להיוולד לעם שנושא ומפיץ את היסוד העמוק והאמיתי הזה
- הרב חגי צדוק
- ב' שבט התשע"ו
אברהם העברי. "רבי יהודה אומר, כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (ב"ר לך לך, פ' מב).
מדוע כך היה? מה המשמעות והמחיר של לעמוד נגד כל העולם? ומה גורם לאדם לחיות כך, ולשלם את המחיר היקר?
הרי ברור הוא שלא מדובר באדם רגיל, אם נתבונן בדברים, נגיע בקלות למסקנה שמדובר באדם ענק, שהרי הוא החל – כמו שנראה, להפיץ ולהילחם על המסקנה שהגיע אליה, שהא-ל, אחד הוא. והשפעתו על העולם, לאורך כל ההיסטוריה מאז, היא אדירה! ראה כמה מפורסמת ומקובלת האמונה בא-ל אחד. ומי שהפיץ אותה, הרי הוא אותו 'אברהם העברי'. מאז, עד היום, ברוב אומות העולם, בטח האומות הבולטות, מתכבדים בני האדם לקרוא שם בניהם כשמו. אברהם, איברהים, אברם.
אז מי היה 'אברהם העברי'? הבה נצלול לעבר הרחוק, החל מבריאת העולם, ועד תקופת אברהם אבינו, זה הרקע לצמיחתו של 'עמודו של עולם' – כמו שקראו הרמב"ם.
אדם הראשון, הכיר את בוראו. ואיך לא? הוא הראשון שהיה בעולם, בתחילת הבריאה. אלא שבימי אנוש החלו בני אדם לטעון כך: 'אמנם ה' הוא בורא עולם, אך ראו, הוא שם את הכוכבים, השמש והלבנה בשמי שמים, והם משמשים לפניו, ודאי רצונו שנכבדם'. בעקבות תפיסה מוטעית זו, החלו בני האדם לבנות היכלות ומקדשות 'לכבוד' גרמי השמים. כאן הונח היסוד לעבודה זרה.
בשלב הבא, קמו נביאי שקר, שטענו שנגלה אליהם הבורא, וציווה לעבוד כוכב פלוני, ולבנות לו מקדש, ולהקריב לו קורבנות. אם תעשו כן, תצליחו, ואם לא, תכשלו. מובן שבשלב הבא, קמו כבר אחרים שטענו שהכוכב עצמו נגלה אליהם וציווה לעבדו...
כך התגלגלו הדברים, עד שכמעט ונשכח השם הגדול, בורא עולם, ונשאר נחלתם של יחידים כחנוך, נח, ושם ועבר (כל הדברים הנ"ל בהרחבה, ראה, ה' ע"ז, פ"א).
לתוך מציאות מעוותת זו, נולד אברהם אבינו, מובן שאף הוא גדל בבית בו העבודה זרה הייתה 'האמונה הרשמית'.
"כיון שנגמל איתן זה (- אברהם אבינו) התחיל לשוטט בדעתו, והוא קטן, והתחיל לחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה (- מסלול הכוכבים) נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג, ומי יסבב אותו? כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים, ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים, והוא עובד עמהם, ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם א-לוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכל, ואין בכל הנמצא א-לוה חוץ ממנו" (רמב"ם ע"ז, פ"א).
כך, אומרים חז"ל, התגלגלו הדברים, עד שהגיע לגיל ארבעים. אז, הייתה ברורה לו האמת לחלוטין. וכיון שכך, התחיל להפיץ את האמת בעולם, כמו שנאמר, "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (בראשית כא, לג. ור' המפרשים, ומו"נ ב, יג, ועוד).
האם היה לו קל ונוח? הרבה מצאנו בחז"ל על ההצקות שעברו עליו, נכלא בכלא (ובכלא של אז, לא למדו שפות ותארים...), נזרק לכבשן האש, והצילו ה', ועוד.
ואגב, ברצוני להביא כאן ידיעה מעניינת, ובעיניי, אף מרגשת. הרמב"ם, שחי לפני כ-850 שנה, מביא (במו"נ ח"ג כט) ציטוט מספר "הפלחה הנבטית", שזהו ספר עתיק של עבודה זרה, שמתאר את אמונתם, שם הם מספרים על אברהם אבינו – כמובן מנקודת מבטם, ושם הם מספרים, שאברהם אבינו חלק על כל העולם, והיה מתווכח איתם, למשל, אמרו לו, הנה תראה השמש היא האלוה, תראה איך היא משפיעה ומחיה את העולם, והוא אמר להם, צדקתם, אבל היא כגרזן ביד חוטב העצים, האם נאמר שהגרזן הוא החוטב את העצים בכוחו שלו? או הכוח הוא של האדם שמחזיק בו, וללא האדם המחזיק, אין שום תועלת בגרזן. אותו הדבר, השמש מאירה ומחיה את העולם, אך מי יצר אותה? האם היה לה יכולת כלשהי, אם לא הייתה נבראת על ידי הבורא?
וכאשר המשיך אברהם להתווכח איתם, ולגרום לאנשים להאמין בבורא האחד, הכניסוהו לבית הסוהר והחרימו את כל רכושו, כך מתארים הם את אברהם אבינו, - ואגב, בנקודות אלו, ממש אותם דברים שגם חז"ל מספרים לנו.
עתה, אומר הרמב"ם, מובן מדוע ברכו ה', "ואברכה מברכיך, ומקללך אאר" (בראשית יב, ג), כי אין ספק שהאנשים שפגשו באברהם אבינו, הרבה ברכוהו, והרבה קיללוהו, הרבה בזיונות הוא ספג בשל הפצת האמת הברורה – הבורא הוא אחד, ואינו גשמי. לכן ברכו ה', שכל מקלליו יהיו מקוללים, וכל מברכיו יתברכו, מידה כנגד מידה.
ומה היה סוף מלחמתו של אברהם אבינו?
"ונברכו בך כל משפחות האדמה" (שם) - מדהימה היא העובדה, שבכל העולם, אנשים שאפילו אינם מזרעו של אברהם אבינו, מתברכים בקריאת בניהם על שמו, אברהם, איברהים, אברם, זהו אחד השמות היחידים שמצוי בכל אומה!
אותה עובדה שהפיץ בעולם, שה' האחד שאינו גשמי, הוא זה שברא את העולם, אותה ידיעה, כיום, אינה רק נחלת צאצאיו, היא נחלת שלוש הדתות המשפיעות ביותר בעולם, היהדות, והנצרות והאסלאם, שלמדו זאת מהיהדות.
בוא וראה, כמה חכמה אדירה, אהבת ה', אהבת האמת, כוח עוצמה ואומץ היו בו באברהם אבינו, 'עמודו של עולם', כמה חייבים אנו להוקיר את דמותו, אנו צאצאיו, שזכינו להיוולד לתוך האומה נושאת ומפיצת יסוד עמוק ואמתי זה. אפשר רק לדמיין את מהלך יומו וחייו של אבינו אברהם, שהיה הראשון שמסר נפשו – פשוטו כמשמעו, למען אמת יסודית וחשובה זו.
מעתה, פלא הוא שזכה וקראו ה', "אברהם עבדי" (בראשית כו, כד), "אברהם אוהבי" (ישעי' מא ח)?!