הורים וילדים
איך בונים ביטחון עצמי אצל ילדים?
נתונים מתוך סקר חדש חושפים עד כמה ילדים מוותרים על רצונותיהם מפחד מביקורת. ד"ר בקי קנדי מסבירה איך הורים יכולים לשנות את זה, בלי להגן עליהם יתר על המידה
- שירה פריאנטלמעקב
- א' כסלו התשפ"ז||

כשאנחנו מביאים ילדים לעולם, אנחנו רוצים שהם יהיו בריאים בגופם אך גם בנפשם. אנחנו מייחלים לילדים שבטוחים בעצמם, אבל לפי ד"ר בקי קנדי, פסיכולוגית קלינית ומייסדת Good Inside, הורים רבים מפרשים את המושג בצורה שגויה, וסבורים שביטחון עצמי פירושו להרגיש טוב כל הזמן. כתוצאה מכך, הם שואפים להעניק לילדים נוחות ואושר מיידיים. "יותר מדי נוחות ואושר בילדות מוביל בפועל לשבריריות ולחרדה בבגרות", היא מזהירה.
מה באמת מחזק את הביטחון העצמי?
לדברי קנדי, ביטחון עצמי הוא אמון עצמי, ולא תחושת הצלחה. "להרגיש טוב עם התוצאה זה לא כמו להרגיש טוב עם עצמנו", היא מסבירה. ביטחון עצמי נבנה כשהילד מתמודד עם מצבים מגוונים ומגלה שהוא מסוגל יותר ממה שחשב.
הבעיה היא שבימינו קל מתמיד להקל על ילדים. הורות יתר, סיפוק מידי והשוואות בלתי פוסקות ברשתות מחלישים אותם. "אנחנו גוזלים, בלי כוונה, את הרגעים שיכולים לבנות ביטחון עצמי", אומרת קנדי.
האם ילדים מאבדים ביטחון?
סקר של חברת Carter's בקרב 419 הורים לילדים בני 2 עד 10 מצביע על מגמה מדאיגה: 78% מההורים ראו את ילדם משנה בחירות מתוך חשש ממה שאחרים יחשבו. 46% מהם מדווחים שילדיהם זקוקים לאישור והרגעה, למשל בנוגע ללבוש, לניסיון דבר חדש או לשיתוף בדעה אישית. 54% רוצים לעזור לילד לסמוך על הבחירות וההעדפות שלו.
מה עושים בפועל?
קנדי נותנת דוגמה של ילד שמתבקש לקרוא בפני הכיתה ומתחנן לא ללכת כי הוא מפחד לטעות. התגובה הקלה היא להרשות לו לוותר, אבל "מה שהכי קל ברגע נתון יכול להפוך את הבעיות לגדולות יותר מחר". במקום זאת, היא ממליצה על כמה פעולות.
הראשונה היא להבין את התפקיד שלכם כהורים. לדבריה, המטרה אינה להקל על הילד, אלא לבנות אותו לטווח הארוך. כמו כן, יש להכיר ברגש של הילד, ובמקביל להביע אמון: "אני מאמין לך, ואני גם מאמין בך".
קנדי גם ממליצה לנסות להוריד את מפלס הלחץ, ולהבהיר לילד שיאהבו אותו גם אם הוא טועה או מנסה דבר חדש שהוא אינו מצטיין בו עדיין.
איך מזהים ירידה בביטחון?
סימנים אפשריים הם צמצום הדברים שהילד מוכן לעשות: משחקים רק במה שהוא טוב, מפגשים רק בבית, סירוב לנסות פעילות חדשה, או אימוץ של התנהגות שאחרים רוצים ממנו. "רגע קשה בודד לא מגדיר ילד", אומרת קנדי. הירידה בביטחון העצמי נוצרת אחרי חודשים ושנים של דפוסים שבהם ההורים מצילים את הילד ממצבים קשים, מתוך כוונה טובה.
קנדי מרגיעה ואומרת להורים שלעולם לא מאוחר מדי לעזור לילד לבנות את הביטחון העצמי שלו. "כשאנחנו חוששים שכבר מאוחר מדי, אנחנו רק מביטים אחורה. אפשר להתחיל היום. אני רק חושבת על כל השנים שלפנינו, שבהן הילד שלי יוכל ליהנות מעצמו".