גוף ונפש
זה לא רק בראש שלכם: כך כוח המחשבה יכול לרפא מחלות קשות
מחקרים ממוסדות רפואיים מובילים מאמתים את מה שכבר ידענו מזמן: אופטימיות, הכרת תודה ותרגול דמיון מודרך משנים את הביוכימיה במוח, מחזקים תאי חיסון ומאיצים החלמה ממחלות, גם במקרים הקשים ביותר
- שירה פריאנטלמעקב
- כ"ה חשון התשפ"ז||

"פסימיסט רואה את הקושי בכל הזדמנות; אופטימיסט רואה את ההזדמנות בכל קושי". המשפט המפורסם הזה נשמע כמו עוד טיפ חכם לחיים טובים, אבל בשנים האחרונות המדע מוכיח שוב ושוב כי השקפת עולם נכונה אינה שמורה למרחב הפסיכולוגי בלבד. לדרך שבה אנו תופסים את המציאות ואת הקשיים שבדרך יש השפעה ישירה ועוצמתית על הפיזיולוגיה של הגוף, על חוסנה של מערכת החיסון, על הבריאות הפיזית ואף על תוחלת החיים שלנו.
כיצד משפיעה הסתכלות חיובית על הגוף?
מחקרים ארוכי טווח שנערכו במוסדות הרפואיים המובילים בעולם מציגים נתונים חד-משמעיים. מחקר בן 30 שנה שנערך במרפאת מאיו מצא כי לאנשים בעלי תפיסת עולם אופטימית יש סיכון נמוך בכ-50% למוות מוקדם בהשוואה לאנשים פסימיים. אופטימיסטים סובלים מפחות בעיות בריאות פיזיות ורגשיות, חווים פחות כאב כרוני, ומרגישים רגועים ומאושרים יותר לאורך חייהם.
מחקר הולנדי רחב היקף מחזק ממצאים אלו. אצל אנשים בעלי רמות גבוהות של אופטימיות נמצא סיכון נמוך ב-45% למוות מכל סיבה שהיא, וסיכון נמוך ב-77% למוות ממחלות לב. כמו כן, מדענים מאוניברסיטת דיוק גילו כי חולי לב שחוו רגשות חיוביים נהנו מסיכוי גבוה בכ-20% להישאר בחיים 11 שנים מאוחר יותר.
למחשבה שלנו יש השפעה על מערכת החיסוןתמונה זו מתחדדת כאשר בוחנים את איכות מערכות היחסים בחיינו. זוגות המעניקים תמיכה הדדית ונהנים מתקשורת חיובית מציגים מערכת כלי דם בריאה יותר, בעוד שעוינות בין בני זוג גורמת להתקשות העורקים. עוינות נחשבת כיום לאחד המדדים האמינים ביותר לניבוי סיכון למחלת לב כלילית. תלונות תדירות פועלות כ"ווירוס רגשי" המדביק את הסביבה ומגביר את רמות הרעילות הרגשית, ואילו התמקדות בהכרת תודה תורמת ישירות לבריאות הלב.
תרופה או אשליה?
תארו לעצמכם תרופה אחת ויחידה שיכולה לשפר, ולעתים אף לרפא, את התסמינים של מרבית המצבים הרפואיים המוכרים לנו. תרופה כזו הייתה הופכת למוצר הנמכר ביותר בהיסטוריה. בפועל, תרופה זו כבר קיימת ומוכרת לכולנו בשם "פלצבו" (תרופת דמה).
תפיסת הפלצבו כאשליה בלבד או כמצב "פסיכוסומטי" שבו הכול קורה "רק בראש" השתנתה לחלוטין עם התפתחות טכנולוגיות סריקות המוח. כיום ידוע שכאשר אדם מאמין שהוא נוטל תרופה פעילה, הביוכימיה של המוח שלו משתנה בפועל. זה בא לידי ביטוי בכמה דרכים:
הקלת כאב: כאשר מטופלים מצפים להקלה בכאב, המוח מתחיל לייצר בעצמו משככי כאבים טבעיים הפועלים באופן דומה למורפיום.
טיפול בפרקינסון: אצל חולי פרקינסון המקבלים פלצבו תוך אמונה שקיבלו תרופה, סריקות מוח מראות הפעלה של האזור המוחי השולט בתנועה ושחרור פיזי של דופמין.
השפעה מדויקת: השפעות הפלצבו מחקות מקרוב את התרופה שהן מחליפות. נטילת פלצבו במקום תרופה נוגדת דיכאון (כגון פרוזק) משפיעה על אותם אזורים במוח שעל פיהם פועלת התרופה האמיתית.
כפי שמנסח זאת החוקר דוסון צ'רץ', כל אדם מחזיק במפתחות לבית מרקחת פנימי המייצר תרופות דומות לאלו שהרופא רושם.
הדמיון מסייע לגוף להחליםהאם האמונה שלנו משנה?
אפקט הפלצבו אינו קבוע; יעילותו נעה בין 10% ל-100% הצלחה, תלוי בסוג המחלה, בציפיות המטופל ואפילו באופן שבו הרופא מדבר או לבוש. במקרים רבים, ההבדל בין פלצבו לתרופה כימית הוא זעיר.
בניסוי לתרופה לאי ספיקת לב, 66% מהחולים השתפרו עם התרופה, אך 51% השתפרו מקבלת הפלצבו בלבד. בתרופה להורדת כולסטרול (קלופיבראט), שיעור ההישרדות עם התרופה עמד על 80%, לעומת 79.1% עם הפלצבו. בטיפול בתסמונת העייפות הכרונית, 46%השתפרו בעזרת התרופה לעומת 42% שהשתפרו בעזרת פלצבו.
מנגד, לאמונה יש גם צד הופכי, "אפקט הנוצבו" (השפעה שלילית של ציפייה). במחקר שבו ניתן לחולי אסטמה משאף שהכיל אדי מים בלבד, שנאמר להם שהוא מכיל אלרגנים, 48% מהם סבלו מהיצרות בדרכי הנשימה וחלקם פיתחו התקף מלא. כאשר נאמר להם שאותו משאף מכיל תרופה מרגיעה, התסמינים נעלמו מיידית.
כיוון שהחשיבה משנה את המבנה המוחי, יש לנו את היכולת לחווט מחדש את ההתנהגות והביולוגיה שלנו. אדם המורגל בתלונות בונה מפות מוח ענפות לעיבוד מחשבות שליליות. אך כאשר אותו אדם מאמץ פרקטיקה של הכרת תודה וחשיבה חיובית, המוח מתחיל להשתנות פיזית.
בתוך פרק זמן קצר של שלושה שבועות עד חודשיים, החיבורים העצביים הקשורים לתלונות מתחילים להתמוסס מחוסר שימוש, בעוד החיבורים החדשים הקשורים להכרת תודה מתרחבים. ברמה הנוירולוגית, החשיבה החיובית הופכת להרגל פיזיולוגי.
חשוב לציין כי לחץ ועוינות מאטים ריפוי. במחקר שנערך על קצב ריפוי פצעים אצל זוגות נשואים, נמצא כי קצב הריפוי אצל הזוגות העוינים ביותר עמד על 60% בלבד לעומת קצב הריפוי אצל זוגות רגועים. לחץ מפחית ייצור הורמוני גדילה ומטה את המאזן הגנטי לכיוון מוות תאי על ידי "כיבוי" של כ-100 גנים החיוניים להחלמה.
לעומת זאת, רוגע וחיבור מאיצים החלמה. סביבה תומכת המעודדת תחושות רוגע וחיבור מלווה בהפרשת אוקסיטוצין, המאיץ משמעותית את תהליכי איחוי הרקמות.
אפילו במקרים של נטייה גנטית למחלות לב או סרטן, הגנטיקה אינה גזירת גורל. אורח חיים, תזונה, והחשוב מכל – גישה חיובית, אופטימיות והפחתת לחצים – יכולים לגרום לגנים ה"רעים" להישאר רדומים או לפעול בעצימות נמוכה.
מטופלים שנטלו תרופת פלצבו הרגישו הקלה בכאבהכוח החיסוני של הדמיון
החוקר דניאל מ. דיוויס ציין בעבר כי מערכת החיסון ומערכת העצבים נמצאות בדיאלוג מתמיד. כיום מתברר שניתן לקחת חלק פעיל בדיאלוג זה באמצעות טכניקת הוויזואליזציה (דמיון מודרך).
ויזואליזציה אינה רק כלי להרפיה ולהפחתת סטרס, אלא יכולה לכוון באופן ספציפי את פעילותם של תאי המערכת החיסונית.
במחקר שפורסם ב-British Journal of Cancer על 96 נשים שעברו כימותרפיה, הנשים הודרכו לדמיין כיצד מערכת החיסון הורסת תאים סרטניים. הקבוצה שתרגלה ויזואליזציה דיווחה על איכות חיים גבוהה יותר, ובדיקות הדם הציגו מספרים גבוהים יותר של תאי T ופעילות ציטוטוקסית מוגברת נגד תאים סרטניים.
מחקרים נוספים הראו כי תרגול ויזואליזציה מעלה את רמות תאי ההרג הטבעיים (NK) ואת הפרשת החומר נוגד הסרטן אינטרלוקין-2 (IL-2).
היופי בוויזואליזציה הוא שהיא אינה דורשת דיוק אנטומי. מטופלים יכולים לדמיין את התרופות כדגי פיראנה שאוכלות את המחלה, את ההקרנות כברק, או את האנטיביוטיקה כשואב אבק. המפתח הוא יצירת סמל מנטלי הממחיש את ההחלמה.
7 אסטרטגיות מובילות לתרגול דמיון מודרך
כדי ליישם את כוח הדמיון בשגרה הבריאותית, ניתן להשתמש בשבע טכניקות מרכזיות:
שינוי פעיל: דמיון של שינוי אקטיבי במצב, כגון גידול שמתכווץ ונעלם, תרופות הפועלות כ"פקמן" שאוכל תאים חולים, או שימון מפרק כואב בדלקת מפרקים.
ניקוי ופוליש: התמקדות בניקוי רקמות, כגון דמיון של תאי כליה אפורים שחוזרים להיות ורודים ובריאים, או שימוש ב"מנקה קיטור" לניקוי עורקים.
התערבות בתהליך: מתאים למצבים אוטואימוניים או אלרגיות. בשיטה זו מנהלים דיאלוג ומבקשים ממערכת החיסון להירגע ולסגת מתקיפת הגוף.
שיחה עם התאים: יצירת תקשורת במצב הרפיה שבה שואלים את התאים באזור הפגוע מה הם צריכים (כגון שינוי תזונתי או מנוחה) כדי להחלים.
שינוי סמלי: יצירת מטאפורה (שימושי למצבים נפשיים). לדוגמה, דמיון של מראה מנופצת המייצגת דיכאון, התכת השברים באש ויציקתם למראה שלמה מחדש.
שינוי בצבע: הצפת האזור הפגוע בצבעים המייצגים בריאות וריפוי (כמו כחול מרגיע או ירוק של צמיחה) עד שהצל הכהה של המחלה נעלם.
חיזוק חיסוני: דמיון מפורט של תאי מערכת החיסון נוצרים, מתרבים ויוצאים להשמיד וירוסים, חיידקים או תאים סרטניים.
המאמר נכתב על ידי שירה פריאנט, מאמנת החלמה ומאמנת רגשית בשיטת FHT