המעבר לשעון חורף: היתרונות והחסרונות בתקופה שבה מחשיך מוקדם

ישראל עברה לאחרונה לשעון חורף, וגם בארצות הברית הוזזו מחוגי השעון לאחור כמה ימים אחרינו. בכל שנה, סביב התאריכים האלה, חוזר הוויכוח: האם לא עדיף לקבוע שעון אחד לכל השנה? ואם כן, איזה?

מחקר חדש של אוניברסיטת וושינגטון, שפורסם בכתב העת Current Biology, בדק מה יקרה אם ארצות הברית תעבור לשעון קיץ קבוע. החוקרים ניתחו את שעות תחילת הלימודים, מספר התלמידים ומיקום בתי הספר ב-14 מדינות שכבר אישרו מעבר כזה.

התוצאה: לפחות 2 מיליארד נסיעות נוספות לבית הספר לפני הזריחה בכל שנה. החוקרים מציינים שזו כנראה הערכת חסר, כי החישוב הניח שהילדים יוצאים מהבית בסביבות 8 בבוקר. "אף אחד לא רוצה שהילדים שלו ילכו לבית הספר בחושך", אמר פרופ' הוראסיו דה לה איגלסיה, החוקר הבכיר במחקר.

מעבר לשאלת הבטיחות, החוקרים מזכירים שאור הבוקר עוזר לווסת את השעון הפנימי של הגוף. השעון הזה משפיע על השינה, על מצב הרוח ועל התיאבון. כך זה עובד: אור בבוקר "מאפס" את המחזור היומי. לקראת הערב עולה בגוף רמת המלטונין, ההורמון שגורם לנו להרגיש עייפים. אור חזק מדי בערב מעכב את העלייה הזו, והמחזור כולו יוצא מאיזון.

חוקרי שינה מאוניברסיטת סטנפורד הגיעו בעבר למסקנה דומה: מבחינה בריאותית, שעון קבוע עדיף על מעבר פעמיים בשנה, ושעון חורף קבוע הוא האפשרות הטובה ביותר. החוקרים המליצו על ארבעה דברים שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר: הראשון הוא לצאת החוצה בשעה הראשונה אחרי הקימה. אפילו כמה דקות במרפסת. השני הוא לפתוח וילונות ותריסים מיד כשקמים. אור יום טבעי חזק בהרבה מתאורת הבית. השלישי הוא להנמיך את האור בערב - פחות מסכים ויותר תאורה רכה בשעה שלפני השינה. הרביעי הוא לשמור על שעת קימה קבועה, גם ביום שישי, ככל האפשר.

מי שמרגיש שהחורף משפיע עליו מעבר לעייפות רגילה, למשל בירידה חדה במצב הרוח שנמשכת שבועות, כדאי שיפנה לרופא המשפחה.