למה להגיד לאדם לחוץ "תירגע" עלול להזיק - ומה מומלץ לעשות במקום?

לא מעט פעמים קרה לנו בעבר שאדם יקר לליבנו נקלע לסערת רגשות, לחרדה או ללחץ. התגובה האינסטינקטיבית, זו שנשלפת מהפה כמעט בלי לחשוב, היא לומר משפטים נפוצים לכאורה כמו "הכל בסדר, פשוט תירגע ותחשוב חיובי". 

אנחנו בטוחים שאנחנו מעניקים לו תמיכה ומעודדים אותו להסתכל על חצי הכוס המלאה, אך מחקר רפואי ופסיכולוגי חדש שפורסם בימים האחרונים לקראת כנס המחקרים השנתי באוניברסיטת תל-חי, מציג זווית דרמטית ומפתיעה. על פי הממצאים שהוצגו בתל חי, אמירות גורפות ושטחיות מסוג זה עלולות להשיג את ההפך הגמור, להגביר בצורה ניכרת את תחושת הבדידות, ולתקוע את האדם בתוך מעגל סגור של תסכול עמוק.

במסגרת המחקר הרפואי, שעקב מקרוב אחר דפוסי התגובה והמדדים הפיזיולוגיים של מטופלים במצבי לחץ מתמשכים, נמצא כי מוחו של אדם חרד אינו פנוי ל"הנחיות אופטימיות". קודם כל, המוח זקוק נואשות לתוקף רגשי מוכח וכן לנוכחות מכילה, אמיתית ולא שיפוטית. 

באוניברסיטה הדגישו כי כאשר אדם שומע פקודה ישירה להירגע בזמן שהוא חווה הצפה רגשית קשה, המוח שלו עלול לפרש את האמירה הזו כביטול מוחלט, זלזול או התכחשות לרגשות האמיתיים שלו. פרשנות זו מפעילה מיידית את אזורי מצוקה במוח, מה שמעלה בחדות את רמות הורמוני הסטרס בגוף, כמו קורטיזול ואדרנלין, ומחמיר את תחושת החנק והלחץ במקום לשכך אותם.

ההמלצה המרכזית והקריטית ביותר העולה מן המחקר היא לאמץ לאלתר גישה של הקשבה אקטיבית ומתן מרחב נשימה אמיתי ולא פולשני. במקום לבטל את התחושות, המומחים ממליצים לשקף את הרגש ("אני רואה כמה זה קשה לך עכשיו", "אני כאן איתך"). צעד פשוט לכאורה זה מאפשר למערכת העצבים הסימפתטית לווסת את עצמה בצורה טבעית, בריאה ומדויקת הרבה יותר, ולהחזיר את השליטה לידיים של האדם הסובל ללא התערבות מיותרת.