בצל המלחמה והפינויים ההמוניים, נחשף מימד נוסף של הפגיעה - הבריאות האישית של עשרות אלפי מפונים. מחקר חדש של משרד הבריאות, שפורסם בכתב העת הבינלאומי International Journal of Public Health, בחן את הרגלי התזונה והאורח החיים של המפונים – והתוצאה מדאיגה: רבים מהם חוו הידרדרות חדה בבריאות.

המחקר, מהמקיפים מסוגו שנעשו בישראל, התבסס על סקרים רחבי היקף שנערכו פעמיים: בראשית הלחימה ובחלוף שמונה חודשים. הוא השווה בין שלוש קבוצות: מפונים לבתי מלון, מפונים לדירות שכורות או משפחתיות, ואזרחים שלא פונו כלל.

41% מהמשיבים דיווחו על ירידה באיכות התזונה, 43.5% הפסיקו כמעט לחלוטין לעסוק בפעילות גופנית, וכ־40% העלו במשקל – מתוכם אחד מכל עשרה העיד כי העלייה הייתה משמעותית. בקרב שוכני המלונות נרשמה הפגיעה הבריאותית החריפה ביותר: שיעור העלייה במשקל היה גבוה פי שבעה לעומת שוכרי הדירות, וצריכת מזון מזיק כמו ג'אנק פוד, בשר מעובד ומשקאות ממותקים – עלתה דרמטית.

לטענת החוקרים, הסיבה נעוצה לא רק באוכל שמוגש, אלא בתחושת אובדן השליטה: חוסר גישה למטבח פרטי, קושי לשמור על זמני אכילה קבועים, והיעדר אפשרות לבחירה אישית. גם עישון ושתיית אלכוהול גברו – סימנים למצוקה רגשית.

למרבה ההפתעה, משפחות עם ילדים שמרו על הרגלים בריאים יותר – כנראה בזכות שגרת ארוחות מסודרות ודאגה לבריאות הילדים. גם מי שניהלו אורח חיים בריא לפני הפינוי הצליחו לשמר חלק מהרגליהם.

המסר ברור: תזונה היא חלק בלתי נפרד מהיערכות למצבי חירום. מעבר לקורת גג, יש לדאוג לאוכל מזין, לפעילות גופנית ולכלים לשמירה על איזון – במיוחד עבור חולים כרוניים. גם התערבות המדינה לא מספיקה אם אינה מותאמת אישית. החוקרים סיכמו: "בפעם הבאה שנפנה אוכלוסייה – נצטרך לפנות גם מחשבה למה שמונח על הצלחת".