היסטוריה

כיצד היתה מתבצעת חקירה במצרים? לפי דפוס החשיבה המצרי, הדרך היחידה להבטיח תשובה כנה הייתה להכות את האדם לפני החקירה

והאירוע הושכח מזיכרון הציבור, לא תועד בספרי ההיסטוריה, וכל הסיפור כולו היה כלא היה. יהדות פורטוגל המעטירה כמעט שלא שרדה כקהילה, וכך נעשה האירוע לבלתי ידוע בספרות ההיסטוריה הכללית

רוב היהודים עמדו בעינויי תופת שקשה לתאר, ולא הודו בכלום. אמנם היו מביניהם כמה שכמעט ונטרפה עליהם דעתם, כך שלא נותרה להם ברירה אלא "להודות" בדברי ההבל שניסו להוציא מפיהם בכוח

בשנת 390 לפני הספירה, ההיסטוריון הרומי ליבי תיעד תקרית של אווזים שהצילו את רומא מפלישת צבא גאלי בקרב על אלייה. פלישתם סוכלה כאשר אווזים הקימו רעש ועוררו את הרומאים הישנים שהדפו את הפולשים

כל מרכבה שיוצאת בדרך המלך נעצרת ע"י פקודיו השודדים, תוכנה נשדד, ואנשיה אף עשויים להיפצע או להיהרג. זה כמה פעמים שיצאה משלחת צבאית לאזור, אבל השודדים, שמכירים היטב כל נקיק, ארבו גם להם, וחיסלו אותם עוד לפני שהתחילו להילחם

כדי להרגיש מה באמת היה שם, צריכים כביכול לשכוח לרגע מהסוף. בני ישראל הרי לא ידעו מה יהיה הסוף... הם לא האמינו שזה אפשרי בכלל. העוצמה והכוח של האימפריה המצרית, הם בלתי נתפסים, הרבה יותר משל אמריקה בזמננו, למשל

הרבה פעמים אנחנו שומעים טענה: המצרים לא סיפרו על יציאת מצרים. האם זה לא מעורר ספק? ובכן, לא, זה לא מעורר ספק, ורוב סיפורי המצרים בכלל לא הגיעו אלינו. דא עקא, שהמצרים כן סיפרו על יציאת מצרים

שומרון, בירת ישראל, נבנתה על ידי עמרי, אביו של אחאב הרשע, כמתואר בנביא, ולא היתה בימי יהושע בן נון. מדוע אם כן שילחו את המצורעים?

למחרת ירדה אשתו לאחד המרתפים כדי לחפש דבר מה. המרתף היה חשוך, והיא בתמימות החזיקה בידה נר, כדי שתוכל למצוא את החפץ. אך המרתף שימש לאחסון אבק שריפה! המחסן התפוצץ בקול רעש גדול

שמע על הדבר רבינו ישעיה באסאן, מרבני איטליה, רבו של הרמח"ל, ולא ישר בעיניו. מיד קם וכתב מכתב ארוך ומפורט לחכמי טריאסט, שעם כל רצונם הטוב להרתיע את המבזים את התפילה, הרי שה"עונש" שלהם הוא בזיון גדול מאד – לתפילה, לבית הכנסת, ולעם ישראל, ואפילו חשש סכנה מן הגויים

רבי מיכאל פשקס לקח מרכבה ונסע ארבע שעות אל אותו הכפר, ויכנס בשמחה ובקריאות מזל טוב אל בית הוריו של ר' מיכאל ראב, וירא את היולדת ואת המשפחה, וכולם ששים ושמחים, אבל תמהו לקראתו ולא הבינו סיבת ביקורו, כי הרך הנולד היתה בת ולא בן!

כאשר יצא מרטין מהמתפרה כשהוא לובש את החולצה, הביט בו הקאפו בפליאה, אבל לא אמר לו דבר. מאותו היום ועד לסוף המלחמה, הפך מרטין ל"אסיר צווארון לבן"

מקוים שאולי השנה נזכה, וכן יגיע המשיח, ונקריב קרבן פסח בירושלים, ונחזה כולנו בעבודת הכהנים. אבל איך נראה הפסח בירושלים?

בייליס נכנס לכלא הרוסי, מבלי שהיה לו שמץ במה הוא מואשם. ב"חקירתו" התברר שמאשימים אותו ברצח הנער אנדריי יושצ'ינסקי, שנמצא מת במערה ארבעה חדשים קודם לכן

הרצח, שקיבל את הכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם", הניע שרשרת אירועים שהביאו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה

באותה שנה, לאחר תפילת שחרית של יום הכיפורים, עלה הגאון הצעיר רבי ישראל סלנטר לבימת בית הכנסת של קובנא, לעיני המון תלמידי חכמים זקנים ואנשי מעשה, קידש על היין, אכל מזונות ודרש מכל יושבי בית הכנסת להצטרף אליו

החוקר ישראל שפירא מציין כי מאז אברהם אבינו, שזכה לבן בגיל מאה, היו עוד כמה מגדולי ישראל המפורסמים שזכו לבן בגילאים מבוגרים מאד. לקרוא ולהתרגש

בזמן שבית המקדש היה קיים, בחודש אדר היו כמה וכמה ימים שצוינו כ"ימים טובים", ו"מגילת תענית" מתארת בקצרה מה אירע בכל אחד מאותם הימים הטובים. בימים אלו היו שמחים, והיה אסור להתענות או להספיד

ידוע הסיפור על אפלטון שפגש את ירמיהו הנביא, יושב ומקונן על חרבות ירושלים. האם הסיפור התרחש במציאות?

המלך השיכור מחליט להרוג מישהו, ומכאן ואילך בית דין לא יעזור, המלך יכול להתפקח, לעמוד על הראש, אבל אין לו סמכות לבטל את מה שהחליט...

שוטרים חמורי סבר גררו מתוכה איש גבוה, וסיננו מספר קללות בצרפתית. הם השאירו אותו על החוף והפליגו לדרכם. שמו של האיש הזה היה אלפרד דרייפוס, ולשם הגיע לא בגלל שביצע פשע, אלא בגלל שהיה יהודי

כאשר הידיעות על חורבן קהילת פרנקפורט הגיעו לקיסר גרמניה, מתיאס, חמתו בערה בו, שהרי היהודים נחשבו לרכושו הפרטי – "עבדי הקיסר", ולפיכך התקפה עליהם נחשבה בעיניו כהתנכלות לאוצר המדינה, והוא ראה בכך ניסיון למרידה בו

הגויים שוב רתחו מזעם, והיהודים שוב מצאו פתרון. כך נמשך המשחק שנים רבות, עד שנכנס לתמונה אותו פרזר מרושע, כהמן בשעתו, שהחליט להשמיד ולגרש את יהודי קובנא

הסובוטניקים הם קהילה שבניה טוענים להיות חלק מעם ישראל. יש מהם שהינם גויים גמורים, שרעיון השבת מצא חן בעיניהם, אך יש שלקחו את הנושא ברצינות והתגיירו. לפני השואה היו עשרות אלפים מהם, ושאלת היחס אליהם הובאה לפני פוסקי ההלכה

אליהו הצעיר כמעט שלא זכה להכיר את אביו, שנפטר תוך שנים ספורות. גם אמו נפטרה בגיל צעיר, ומגיל 4 הוא גדל אצל אחי אמו, הדיין המפורסם רבי יהודה קוריאט. בלימודיו עשה חיל רב, הוסמך לרבנות בגיל 18 ונעשה לרבה של ליוורנו. כינויו היה "הרב אליהו בן אמוזג"

תלמיד חכם צעיר מבית המדרש, טען כי הדבר אסור, זה נראה כמו עבודה זרה, כאילו שוחטים קרבן. נמנו וגמרו לשלוח את השאלה לבגדד, אל מרן הבן איש חי

בכל עת שהיו חיכוכים בין הרומאים לבין יהודי ארץ ישראל, התושבים הרומאים היו מתסיסים את האווירה נגד יהודי אלכסנדריה. באירוע שכונה "מרד התפוצות", חוסלו כל יהודי אלכסנדריה. התלמוד הירושלמי מזכיר אירוע נורא זה, ומספר שהדם הלך בים התיכון עד קפריסין

דמות קטנה לבושה בגדים אדומים, טיפסה את המדרגות אחת אחת, כשהיא מובלת על ידי שני תליינים בברדסים. הדמות עלתה לאט-לאט. ניכר שעברה עינויים, אך הנידון למוות הקפיד לעצור לרגע אחד על כל מדרגה, ולקרוא בגרון ניחר "ה' הוא האלוקים". כך 52 פעמים!

כשהגיע הבול השני לידיו – קרע אותו האספן לגזרים, וליתר ביטחון שרף את החתיכות. כרגע נעשה הבול שברשותו הבול היחידי בעולם, וערכו זינק ללמעלה ממיליון דולר

הקהילה הרומניוטית היא קהילה יהודית עתיקת יומין. למרבה הצער, כמעט כל חברי הקהילה נהרגו בידי הנאצים ימ"ש, ולכן לא רבים מכירים אותה