החולצה של הקאפו: תעלול מסוכן או מעורר השראה?

בכל התהפוכות הרבות שעובר עם ישראל, הוא נדרש לכוחות נפש מיוחדים, כדי להתמודד עם כל הגזרות והצרות.

אחד המקרים המיוחדים האלו, הוא הסיפור של מרטין גרינפילד, שאותו מספר משה רט: מרטין נולד ב-1928 למשפחה יהודייה בצ'כוסלובקיה. בגיל 14 הוא מצא את עצמו מגורש עם משפחתו לאושוויץ, שם כמעט כולם נשלחו מיד לתאי הגזים. מרטין עצמו נשלח לעבוד במתפרה במחנה.

באחד הימים הוא קיבל חולצה של קצין גרמני לתיקון, ובטעות הרס אותה וספג על כך מכות. מרטין החליט לקחת את החולצה לעצמו, תיקן אותה ולבש אותה מתחת למדי האסיר שלו. החייט הראשי חשב שהוא השתגע – לאסירים היה אסור ללבוש שום פריט לבוש מלבד בגדי האסירים, ובטח שלא חולצה של קצין גרמני! אבל מרטין השיב לו בפשטות: "אני רגיל ללבוש חולצה, נוח לי יותר עם החולצה".

כאשר יצא מרטין מהמתפרה כשהוא לובש את החולצה, הביט בו הקאפו בפליאה, אבל לא אמר לו דבר. מאותו היום ועד לסוף המלחמה, הפך מרטין ל"אסיר צווארון לבן": הוא לבש תמיד את החולצה מתחת לבגדיו, ואף הקפיד לזקוף את הצווארון שלה כדי שיבלוט החוצה – ובאורח פלא, אף שומר או חייל גרמני לא העיר לו על כך מעולם. אולי כולם חשבו שהוא בוודאי אסיר מיוחס שקיבל אישור ללבוש חולצה כזו, כי לא העלו בדעתם שמישהו יעז לעשות תעלול מסוכן כזה לעיני כל.

אחרי השחרור, עבר מרטין לקרובי משפחתו בארצות הברית, החל לעבוד כחייט, ולימים הפך למעצב ביגוד יוקרתי בעל שם עולמי, שבין לקוחותיו היו נשיאים אמריקנים, אנשי ציבור וידוענים רבים.

כאשר נשאל מדוע התעקש ללבוש את חולצת הקצין, השיב מרטין שהדבר העצים אותו ונתן לו כוחות: הנאצים ניסו למחוק את זהותם האישית של היהודים, ובאמצעות החולצה הוא הרגיש שהוא עדיין "מישהו".

השבוע הלך מרטין גרינפילד לעולמו בשיבה טובה בגיל 95. יהי זכרו ברוך.